ת"א 43534-05-10

תקציר

התובע תבע ארבעה נתבעים על כך שפעלו לכאורה בחוסר תום לב וניסו להתחמק מחובותיהם כלפי התובע. החובות הנדונות היו חלק מהסכם לפיו התובע ימכור את אחזקותיו בחברה תמורת אגרות חוב מהנתבע הראשון. התובע מבקש לאכוף את ההסכם או, אם הדבר אינו אפשרי, לקבל פיצוי על שווי אגרות החוב. כל הנתבעים טענו כי לא קיים הסכם מחייב וביקשו לדחות את התביעה. הנתבעים 3 ו-4 ביקשו בנוסף לדחות על הסף, בטענה כי בית הדין נעדר סמכות משום ששווי התביעה לא צוין כראוי ולא שולמו שכר טרחה מספיק. עוד טענו כי כתב התביעה לא חשף כל עילת תביעה נגדם. בית המשפט קבע כי הסעד העיקרי המבוקש על ידי התובע אינו ניתן להערכה כספית ולכן די בתשלום האגרה ששולמה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי לא ניתן לדחות את התביעה, כפי שהוצגה, בשלב זה שכן היא אינה חסרת תוחלת. יש סיכוי, גם אם קלוש, שהתובע יצליח. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, תוך שהיא מציינת כי ייתכן שטענות התובע כנגד הנתבעים 3 ו-4 אינן עומדות והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהוצאות שנפסקו. התובע חויב לשלם את האגרה המתאימה בתוך 30 יום; אחרת, התביעה תידחה.