רע"א 9651/16

תקציר

במקרה דנן, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להיעתר לבקשת רשות הערעור ולקבל את הערעור עצמו בשל טעות פרוצדורלית יסודית של בית המשפט המחוזי, שאינה קשורה למהות סכסוך הבוררות או לפסיקתו. חוק הבוררות מאפשר לצדדים להסכים על מנגנון ערעור, בין אם באמצעות בורר אחר ובין אם באישור בית המשפט. עם זאת, החלטה זו חייבת להתקבל לפני הליך הבוררות. הצדדים בחרו תחילה במנגנון לפי סעיף 21א, שמנע ערעור לבית המשפט ללא הסכמה מראש. המבקשים הגישו שלא כדין רשות ערעור לפי סעיף 29ב, וזו הייתה טעות שיפוטית שכן בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בערעור בשל הסכמה מוקדמת לפי סעיף 21א. השופט התלבט אם לבטל את החלטות בית המשפט המחוזי, וציין כי הטעות נבעה מהגשה שגויה של המבקשים, דבר המצביע על הטעיה מודעת אפשרית והגשה מאוחרת ללא בקשות הארכה. על מנת לאזן בין תיקון הפגם המשפטי לבין חוסר הגינות פוטנציאלי כלפי המשיב, הועבר התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים לפי סעיף 24, המאפשר למבקשים לבקש את ביטול פסק הבוררות. הסכמה מוקדמת לערעור של בורר אחר דינה בטלה, ובכך מתירה תביעות ביטול רחבות יותר. הערעור התקבל, אך בשל אשמת המבקשים, פסיקת הוצאות קודמות למשיב נותרה בעינה, והמבקשים אינם מקבלים הוצאות נוספות בגין הליך זה.