ע"א 3962/97

תקציר

בערעורים המאוחדים על הרחבת מושב בישראל, התייחס בית המשפט העליון לתוקפה של החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל, שאפשרה למושבים להמליץ על מועמדים לחלקות מגורים במסגרת הרחבת קרקע. המחלוקת התעוררה כאשר צאצאי בעלי חוות עזר במושב, שהוחרגו מהגרלה להקצאת קרקעות, ערערו על ההחלטה בטענה שהיא מאצילה שלא כדין סמכויות ניהול מקרקעין לאגודות שיתופיות. בית המשפט המחוזי ביטל חלקית את החלטה 737, וקבע כי היא העבירה באופן פסול סמכות ממינהל מקרקעי ישראל, האחראי על ניהול מקרקעי ישראל לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, לאגודות השיתופיות. עם זאת, בערעור ביטל בית המשפט העליון את הביטול החלקי. היא הבהירה כי בעוד שיישובים יכולים להמליץ על מועמדים, הסמכות הסופית לחכירת מגרשים נותרה בידי המינהל, מה שמבטיח שלא תתבצע האצלה בלתי חוקית. ההחלטה אפשרה ליישובים לשמור על אופיים, תוך הכרה בתפקידם כגופים ממליצים מבלי להעניק להם כוח מכריע במדיניות הקרקע, שנותרה בידי מועצת מקרקעי ישראל בלבד. בית המשפט הדגיש את חובת המינהל להבטיח עמידה במדיניות המקרקעין ולמנוע אי חוקיות. בכך נדחו ערעורי מינהל מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית בהיפוך חלקו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי שביטל סעיפים מהחלטה 737. כל צד הסכים לשאת בהוצאותיו, תוך שמירה על זכותם של התובעים להקצאות מגרשים עתידיות.