ת"א 2759/98

תקציר

בית המשפט מצא כי טעותו היחידה של הבנק הייתה לאפשר לתובעים להמשיך למשוך כספים מחשבונם לצורך רכישת ניירות ערך, תוך ידיעה שיש להם יתרת חוב משמעותית. התובעים טענו כי הבנק שידל אותם לקחת הלוואות להשקעה, דבר שהבנק הכחיש. השופטת לא קיבלה את גרסת התובעים לאירועים וקבעה כי הבנק לא פעל באופן בלתי ראוי במקרה זה, שכן ללקוחות היו ביטחונות מספיקים והם לא היו נפגעים טיפוסיים משערוריית ניירות הערך בשנת 1994. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהבנק היה צריך למנוע מהתובעים להמשיך למשוך כספים לאחר שהחוב שלהם הפך למשמעותי. השופט קבע כי התנהלות הבנק תרמה להיווצרות חובם של התובעים והעניק להם סעד הצהרתי. סך החוב שנרשם ברישומי הבנק ביום 2.9.97 היה 1,394,925 ש"ח, והסכום שיש לנכות מחוב זה חושב על 10%, בסך כולל של 139,492 ש"ח.