ת"א 5763-01-22

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה נסוב סביב מניותיה של חברת הנדל"ן והיחסים המורכבים בתוך משפחת פולקמן, לאחר מותו של אב המשפחה בשנת 2006. פסק הבוררות הזמני, שניתן על ידי השופט בדימוס משה גל, קבע כי המניות המדוברות לא עברו לבעלותו של עורך הדין של המשפחה, עו"ד יוסטר, אלא הוא החזיק אותן בנאמנות עבור האלמנה, שרה, וחברת הנכסים. על פסק זה ערער עו"ד יוסטר באמצעות ריבוי הליכים בעילות שונות, לרבות אלה המפורטות בסעיפים 24(3), 24(4), 24(5), 24(7), 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות. ניסיונות ביטול אלה נדחו בעקביות על ידי בתי המשפט. פסק הדין הנוכחי, שניתן על ידי המשנה לשופטת יהודית שבח, מתייחס לבקשתה הרביעית של עו"ד יוסטר לבטל את פסק הבוררות הזמני. בקשה זו, שהוגשה בינואר 2022, מתבססת על שתי טענות עיקריות: 1. סמכותו של הבורר פקעה משום שלא הכריע בשאלת האמון בתוך שלושת החודשים הקבועים בחוק. 2. פסק הבורר התבסס על עדות מרמה ועדות שקר. השופט שבח טוען כי יש לדחות בקשה זו מטעמים פרוצדורליים, שכן היא הוגשה מעבר למועדים המחייבים על פי חוק, תוך החמצת חלון 45 הימים בפער משמעותי. יתר על כן, פסק הדין מדגיש כי טענותיו של עו"ד יוסטר חסרות שחר. השופט מציין כי פסקי הדין הקודמים כבר התייחסו ודחו טענות דומות, וניסיונו של עו"ד יוסטר להסתמך על סעיף 24(10) לחוק הבוררות כהצדקה לבקשה הנוכחית אינו מספיק. הראיות שהוצגו, החושפות לכאורה הונאה, אינן חדשות, וחוסר החריצות של עו"ד יוסטר בגילוין מוקדם יותר ניכר. יתר על כן, פסק הבוררות הזמני לא הוחזר בגין תיקונים או תוספות כלשהם ואושר כמות שהוא, מה שהופך את טענת אי השלמות לחסרת שחר. השופט שבח מגיע למסקנה כי ניסיונותיו החוזרים ונשנים של עו"ד יוסטר לערער על פסק הביניים באמצעות הליכים רבים עולים כדי ניצול לרעה של מערכת המשפט ומטילים עליו הוצאות משפט משמעותיות. ההחלטה לדחות את הבקשה והדרישה לתשלום הוצאות אלה ניתנות שתיהן בהעדר הצדדים.