ת"א 31764-06-24

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעת למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעים. הבקשה ביקשה למנוע מהחברה היזמית המשיבה מס' 1 להמשיך ולקדם תכנית מתאר לבית אבות על חלקת מקרקעין, המשמשת את התובעת מזה 80 שנה. התוכנית, שתחייב את הריסת בית האבות הקיים, הפרה לכאורה את זכויותיה החוזיות של התובעת לשימוש בלעדי ולחזקה בקרקע, כפי שהותוו בהסכמים קודמים. בית המשפט מצא כי אין לו סמכות מהותית לדון בתיק, שכן הסעד המבוקש נגד שני המשיבים נופל בגדר סמכותן של ערכאות שונות. התביעה נגד המשיבה מס' 2, ועדה מחוזית לתכנון ובניה, הייתה צריכה להידון בבית המשפט לעניינים מנהליים, ואילו התביעה נגד המשיבה מס' 1 הייתה שייכת לבית משפט השלום, שכן עניינה החזקה והשימוש במקרקעין. זאת ועוד, בקשת התובעת לא ביקשה לאכוף את זכותה לרכוש את חלקם של המשיבים במקרקעין – סעד שהיה נופל בסמכותו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט מתח ביקורת על ניסיונה של התובעת לנסח את הסעד באופן שיעקוף את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, וציין כי יש להפריד בין ההיבט התכנוני של המקרה לבין ההיבט האזרחי. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה העיקרית ואת הבקשה לסעד זמני מטעמים שיפוטיים והורה לתובעת לשלם למשיבה מס' 1 הוצאות בסך 5,000 ₪. הסעד הזמני שניתן בעבר הוסר אף הוא, אם כי ההנחה הייתה כי המשיבה מס' 2 תעמוד בארכה שהעניקה למו"מ עד ליום 4.7.24.