LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עע"מ 2777/23

החלטה עליון

📋
מספר הליך2777/23
📂
סוג הליךעע"מ
📅
תאריך21 במאי 2023
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלונית נ' שר הפנים
👨‍⚖️
שופטיםי' עמית

תקציר

ניתוח משפטי: תיק זה עוסק בבקשה לצו ביניים שימנע את גירושה של המבקשת מס' 1 (המבקשת) מישראל עד להכרעה בערעור שהגישה על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. העקרונות והחידושים המשפטיים המרכזיים המודגמים במקרה זה הם כדלקמן: ט. התנאים למתן סעד זמני בשלב הערעור: - על המבקש להוכיח שני תנאים מגובשים: 1. **סיכויי ההצלחה בערעור** ("סיכויי הערעור טובים"). 2. **מאזן הנוחות** נוטה לטובת המועמד. - המקרה מתייחס לתקדימים מוסמכים כגון ע"א 5447/13 האגוס ואחרים, המחזקים סטנדרט זה. גישה זו מבטיחה כי סעד זמני יינתן רק כאשר הערעור מראה סיכויים סבירים וכי הסעד משרת את האינטרסים של הצדק. II. עקרונות משפטיים בהגירה ובהקשרים הומניטריים: - בית המשפט מכיר ב**נסיבות אישיות** ו**השפעות משפחתיות** כגורמים קריטיים בסכסוכי הגירה, במיוחד בנוגע לקטינים ולטובתם. זה עולה בקנה אחד עם מסגרות משפטיות רחבות יותר שנותנות עדיפות לרווחת הקטינים תחת עקרונות כמו *טובת הילד*. - השיקול של **מגורים חוקיים ממושכים** ו**קשרים משפחתיים** מסמל התפתחות בדיני ההגירה, תוך שימת דגש על השתלבות דה פקטו ויציבות של אזרחים זרים. III. חידוש שיפוטי: מעבר מצו מניעה זמני לצו ביניים - החלטת בית המשפט להמיר **צו מניעה זמני** ל**צו ביניים** משקפת יישום גמיש ומגיב של צו מניעה המתאים לנסיבות המתפתחות. חידוש זה מדגיש את העדיפות של זכויות אדם ושלמות המשפחה על פני הקפדה על פרוצדורה, בתנאי שהמבקש מוכיח סיבות מספקות. IV. סף הגופים והראיות: - בית המשפט קמא דחה בתחילה את העתירה בשל היעדר **נימוקים הומניטריים ספציפיים** וראיות לא מספיקות, במיוחד בנוגע לתביעת הנכות של הבעל. - בית המשפט לערעורים, לעומת זאת, מכיר בכך שבשלב הביניים, **לכאורה** שיקולים הנוגעים לנזק הפוטנציאלי מהגירוש גוברים על הצורך בהוכחה ראייתית מקיפה. גישה זו מעדיפה עמדה מונעת, המדגישה **מניעת נזק בלתי הפיך** ברווחת המשפחה והילדים. V. חדשנות משפטית: איזון בין משפט הומניטרי למשפט הגירה - בית המשפט מדגים פעולת איזון חדשנית בין **אכיפת הגירה קפדנית** לבין **הגנה הומניטרית**. ההחלטה להשאיר את נוכחותו של המבקש עד לערעור משקפת הבנה מורכבת שטכניקה משפטית לא צריכה לגבור על זכויות יסוד, במיוחד כאשר מדובר בקטינים. 6. משמעות שיקול הדעת של בית המשפט: - שיקול הדעת של בית המשפט, המבוסס על שיקולים פרגמטיים והומניטריים, מציג התפתחות בחשיבה השיפוטית על סכסוכי הגירה. הוא מדגיש כי **התערבות שיפוטית יכולה לשמש כהגנה** כאשר החלטות מנהליות עשויות להתעלם משיקולים הומניטריים. - מקרה זה מדגיש את **הנכונות השיפוטית להגן על זכויות אדם** בהקשר של הגירה, ומשלים עקרונות משפטיים מבוססים עם גמישות פרוצדורלית חדשנית. תקציר: מקרה זה מדגים גישה שיפוטית המדגישה **הגנה על אחדות המשפחה ורווחת הקטינים**, תוך מינוף **צווי מניעה גמישים** מבלי לשפוט מראש את הערעור לגופו. הוא מתאר **התפתחות בעקרונות המשפטיים**, תוך מתן עדיפות **שיקולים הומניטריים**, ומדגים **חדשנות שיפוטית** באיזון בין סמכות מנהלית לזכויות הפרט במסגרת ההגירה.

חקיקה מקושרת

חוק האזרחות

עע"מ 2777/23 פלונית נ' שר הפנים, עליון (21.5.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית