ת"ט 55209-01-24

תקציר

התיק סובב סביב בקשה להעביר דיון מבית משפט אחד למשנהו בשל היעדר סמכות מקומית. המשיב ביקש את ההעברה, תוך שהוא מסתמך על סעיף ייחודי בתחום השיפוט המקומי בשטר חוב המייעד את בית משפט השלום בתל אביב-יפו כרשות המוסמכת. המבקש טען כי על בית המשפט המחוזי בו הוגשה הבקשה לביצוע השטר לדון בתביעה. על פי החוקים הרלוונטיים ופסקי דין קודמים, יש להיעתר לבקשת המשיב. השופט התייחס בהרחבה לפסקי דין קודמים ולנימוקים העומדים מאחוריהם. כולם הצביעו על הכבוד וההתחשבות שסעיפי סמכות השיפוט הבלעדית מקבלים במשפט הישראלי. השופט התייחס גם לתיקון תקנות ההוצאה לפועל בשנת 2018, אשר השווה את מצבם המשפטי של חייבים בסוגים שונים של בקשות הוצאה לפועל וחיזק את התפיסה כי המחוקק לא התכוון לשנות את הפסיקה הקיימת לגבי סמכות מקומית. כמו כן, צוין כי הרשות המקומית אינה נתפסת כהיבט מהותי של סמכות שיפוטית, ולא ניתן היה לדון בשלב זה בטענת המבקש לזיוף בדבר תניית השיפוט. לפיכך פסק השופט לטובת המשיב והורה על העברת התיק לנשיא בית משפט השלום במחוז תל אביב. ההחלטה התקבלה ללא כל הוצאות שנפסקו למי מהצדדים, בהתחשב בהחלטות הסותרות הקיימות בנושא.