עע"מ 4794/19

תקציר

המשרד השכיר דירות למשיבים 1-10 (הדיירים) בשנים 2010-2011, והציע להם לרכוש את הדירות בשנת 2014 באמצעות תוכנית דיור ציבורי. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי לדירות לא היו היתרי הבנייה הנדרשים, מה שהוביל את המשרד לדחות את בקשות הרכישה של הדיירים. הדיירים ערערו על החלטה זו בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שפסק לטובתם, פירש אחרת את חוק הדיור הציבורי וטען כי הדיירים הסתמכו לרעה על חוזי השכירות שלהם. בעקבות זאת הורה בית המשפט למשרד לשקול מחדש את בקשות הרכישה של השוכרים. המשרד ערער על פסק דין זה וביקש עיכוב ביצוע, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט שקל את סיכויי הצלחת הערעור ואת מאזן הנוחות, וקבע כי יש הצדקה לשמירה על המצב הקיים עד להכרעה בערעור. יש לציין כי מצבם של השוכרים חייב להישאר ללא שינוי בתקופה זו. עוד נקבע בפסק הדין כי הצו הקודם לתשלום הוצאות הדיירים לא יעוכב.