דב"ע מה/462 - 01

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין קצבת נכות של אדם שלקה באוטם שריר הלב. המכון טען כי הוועדה העריכה באופן שגוי את דרגת הנכות הקודמת של היחיד בשיעור של 25% במקום הקביעה הקודמת של 50%. לטענת המכון, הדבר עמד בניגוד להחלטת ועדה קודמת ופגע בעיקרון של אי בחינת מידת הקשר הסיבתי בין נכות לפגיעה בעבודה, כפי שנקבע על ידי אותה ועדה. עם זאת, לאחר בדיקה, ההחלטה הקודמת נמצאה בלתי חוקית שכן היא לא עמדה בהוראות המפורטות בתקנות להערכת נכות לאחר אוטם שריר הלב. כתוצאה מכך, הוועדה הנוכחית לא הייתה מחויבת להחלטה זו. למרות זאת, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערעור. המשיב היה זכאי לגמלת נכות בשיעור של 25% משנת 1984 ואילך כפי שנפסק על ידי הוועדה הרפואית לעררים, שכן ההחלטה לא התבססה על טעות משפטית כלשהי וקביעת הוועדה הקודמת הייתה סופית ולא ניתן היה לעיין בה מחדש. פסק הדין גם הבהיר את הנסיבות המוגבלות שבהן ועדה רפואית מאוחרת יכולה לסטות מקביעה חוקית קודמת בעניין הנכות.