רע"פ 5387/16

תקציר

לאחר בחינת הבקשה והחומרים הנלווים, ההחלטה היא לדחות את בקשת רשות הערעור. קביעה זו מבוססת על העיקרון המשפטי לפיו בקשות מסוג זה נענות רק במקרים חריגים של שאלות משפטיות רחבות ומשמעותיות בעלות השלכות ציבוריות, או כאשר עלול להיגרם לפונה עיוות דין או עוול חמור. עם זאת, הבקשה הנדונה התמקדה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש ולא עמדה בקריטריונים אלה. בנוסף, לגופו של עניין תומכים בהכחשה, שכן סעיף 238א לחוק מכשיר למעשה את הוועדות המקומיות לטפל בבנייה בלתי חוקית בשלב מוקדם. צו ההריסה המנהלי המדובר הוצא משום שהמבנה הוקם ללא היתר, דבר שלא היה שנוי במחלוקת. למרות כמה טעויות סופר, כגון תאריך חסר בתצהיר המפקח בשל טעות מחשב, בית המשפט המחוזי מצא כי מדובר בטעויות מינוריות וקבע כי די בראיות הכוללות, לרבות עדויות ותצלומים, כדי להראות כי הבנייה לא הייתה שלמה ולא מאוכלסת. דוקטרינת הבטלות היחסית חלה, וממנה עולה כי הפגם הפרוצדורלי לא היה משמעותי דיו כדי לפסול את הצו. יתר על כן, ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בממצאי העובדות של ערכאה נמוכה יותר, אלא אם כן הדבר הכרחי לחלוטין. נוכח ממצאים אלה, לא היה בסיס לשיבוש הצו או למתן "גלגול שלישי" של ערעור, מה גם שלא ניכר עיוות דין. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.