ת"א 34126-05-21

תקציר

הסוגיה המרכזית בתיק נסובה סביב הבעלות על דירה, ובפרט האם מדובר במתנה מהבעל (הנתבע 8) לאישה (התובעת) או בהתחייבות לתת מתנה. פסק הדין דן בהרחבה בסוגיות המרכזיות, מפרש את ההסכם בין בני הזוג ובוחן את התנהלות הצדדים לצד פסיקה רלוונטית. היא מגיעה למסקנה כי המתנה הייתה תקפה, ודוחה את טענת הנתבעים כי הייתה פיקטיבית או ניתנה לשם מראית עין, שכן לא הוכח כי ההעברה נועדה להבריח רכוש מנושים. יש לציין כי הימנעותו של הבעל מלהעיד וחוסר ההסבר לשיהוי בהגשת התביעה פעלו נגדו. השופטת מתייחסת גם לטענת החובות המשותפים בין התובע לנתבע, ומדגישה כי היא אינה מהווה הגנה מפני הטענה בדבר הזכויות בדירה ויש לברר אותה בתביעה נפרדת. באשר לרישום משכנתא לטובת הורי התובע (נתבעים 6-7), השופט מוצא כי מדובר בסיוע הורי ולא בהלוואה, ובכך דוחה את התביעה לסעד הצהרתי. השופט נעתר לבקשת התובעת לסעד הצהרתי בדבר זכויותיה בדירה, ומורה לרשם המקרקעין לבטל את העיקולים לטובת נתבעים 1-2 ולרשום את זכויות החכירה של התובעת, בכפוף למשכנתא מדרגה ראשונה לטובת הנתבע 5. התביעה לסעד בעניין רישום המשכנתא של נתבעים 6-7 נדחית. כמו כן, השופט מורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 1 ו-2 סך של 50,000 ₪ בגין הסתמכותם על הערת האזהרה הרשומה לטובת נתבע 8. לבסוף, כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.