בש"א 3186/08

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם המשיבה, חברה המספקת שירותי RTAN, רשאית לגבות מלקוחותיה תשלום נוסף בגין הקצאת "מספר מיוחד". המבקש, לקוח של המשיבה, טען כי נוהג זה אינו חוקי וביקש מבית המשפט לאשר תביעה ייצוגית בשם כל הלקוחות ששילמו עבור מספרים מיוחדים אלה. המשיבה, לעומת זאת, טענה כי יש לדחות בקשה זו בשל חוסר עילה ואי התאמת התביעה להליך בתובענה ייצוגית. פסק הדין פותח בבחינת הוראות הדין הרלוונטיות לתיק, לרבות רישיון המשיב ותכנית המספור. השופט מגיע למסקנה כי רישיונה של המשיבה מתיר במשתמע לחברה להקצות מספרים מיוחדים ולגבות עבורם אגרה. יתר על כן, השופטת מסבירה כי תכנית המספור, שנועדה להבטיח תחרות ולשמור על רמת השירותים בענף התקשורת, אינה אוסרת על המשיבה לגבות תשלום עבור מספרים מיוחדים. התכנית מחייבת את המשיבה לאפשר למנוייה גישה לכל המספרים בתכנית, אך מדובר בגישה בחיוג, ולא בבחירת מספרים ספציפיים. השופט דוחה גם את טענת המבקשת כי הבידול של המשיבה בתמחור מספרים שונים מחייב אישור מפורש ברישיון. הרישיון כבר מאפשר למשיבה לגבות תשלום עבור שירותים, וקביעת נקודות מחיר שונות למספרים שונים היא פרקטיקה סבירה. זה נכון במיוחד בהתחשב בכך שמספרים מיוחדים עשויים להיות בעלי ערך משמעותי למנויים מסוימים בעוד שהם חסרי ערך לאחרים. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המשיבה, וקובע כי הם רשאים על פי חוק לחייב לקוחות עבור מספרים מיוחדים. מאחר שתביעת המבקש חסרת שחר, הבקשה לתביעה ייצוגית נדחית, והמבקש חויב לפצות את המשיב בהוצאות משפטו בסך 40,000 ₪.