עב"ל 55311-09-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על דחיית בקשתה של נפגעת פוליו, הדסה רוזנבלום, על ידי המוסד לביטוח לאומי לקבל גמלה שחושבה לפי אחוזי המוגבלות בניידות, כפי שנקבעה על ידי ועדה לניידות בשנת 1976. המכון טען כי המוגבלות בניידות של רוזנבלום נובעת ממצב אחר, ולא ממחלת הפוליו. בית המשפט בחן את שיקול דעתו של פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי שדחה את בקשתו של רוזנבלום ומצא את החלטתו בעייתית. למרות החלטת פקיד התביעות, בית המשפט לא יכול היה להתעלם גם מפרוטוקול דו"ח רופא מוסמך משנת 2002 שקבע אחרת. לפיכך החליט בית המשפט למנות מומחה רפואי שיבדוק האם אחוז המוגבלות בניידות של רוזנבלום אכן קשור למחלת הפוליו שלה. הערעור התקבל, ועניינו של רוזנבלום הוחזר לבית המשפט המחוזי למינוי מומחה רפואי. החלטת בית המשפט נועדה ליישב את הפער בין החלטת פקיד התביעות לבין דו"ח הרופא המוסמך, ושתיהן הגיעו למסקנות שונות לגבי הסיבה למוגבלות בניידות של רוזנבלום.