עת"מ 36472-12-21

תקציר

העותר, שבבעלותו יחידה בבית משותף, ביקש להקים קומת מסחר נוספת על גג הבניין. עם זאת, בקשתם להיתר בנייה נדחתה על ידי ועדת התכנון המקומית בנימוק שהעותרת לא סיפקה תמיכה קניינית מספקת, כנדרש בחוק. הוועדה עיכבה את ההחלטה עד לקביעת זכויותיה הקנייניות של העותרת על ידי בית משפט בעל סמכות שיפוטית, שכן הייתה מחלוקת בין בעלי הבית המשותף. העותר ערער על החלטה זו בטענה כי זכויות הבנייה בגג הן שלו בלבד, אך הערעור נדחה. השאלה המרכזית הייתה האם העותרת נתנה הסכמה מפורשת מהבעלים האחרים או כל מסמך משפטי הקובע את זכויות הבנייה בשטח הגג הצמוד ליחידתם. בית המשפט מצא כי העותרת לא הגישה כל הסכמה או הוכחה כאמור וכי לוועדות התכנון אין סמכות ליישב סכסוכים קנייניים. יתר על כן, העובדה שהעותר היה רשאי ליזום תכנית לבנייה לא חייבה את הוועדה לתת היתר בנייה ללא ההסכמה הקניינית הנדרשת. מאחר שהעותרת לא יכלה להוכיח זכויות בלעדיות בזכויות הבנייה על הגג, דחה בית המשפט את הערר ואישר את החלטת הוועדה לדחות את היתר הבנייה. כמו כן חויב העותר לשלם הוצאות בסך 6,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.