עמ"ש 1165/09

תקציר

השופט ישעיהו שנלר, יחד עם חבריו השופטים דוד רוזן וד"ר קובי ורדי, פסקו בתיק שעסק בסכסוך מורכב בין בני זוג לשעבר. האישה, שהגישה בקשה לידועים בציבור והפרת הבטחת נישואין, ביקשה לבסס את יחסיה עם המשיב כידועים בציבור ותבעה פיצוי בגין הפרת ההבטחה. האיש, לעומת זאת, הכחיש את הטענות והציג ראיות סותרות. לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות והעדויות, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בעניין טענת הידועים בציבור. השופטים הסכימו כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת קיומם של נישואין כאלה, במיוחד בהתחשב בכך שהצדדים לא חיו יחד במשך רוב מערכת היחסים ביניהם ולא היו להם נכסים משותפים או משק בית משותף. זאת ועוד, בית המשפט פסק לטובת המשיב על הפרת הבטחת נישואין, וקבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש לתביעה כזו. עם זאת, מצאו השופטים פגם בקביעת הפיצויים שנפסקו למערער על ידי בית משפט קמא. הם ביטלו את חובת המשיב בתשלום פיצויים, והדגישו כי המערערת לא הוכיחה די הצורך כוונת מרמה או כוונת זדון מצד המשיב. השופטים פסקו גם בסוגיות הנוגעות למזונות ומזונות ילדים, ותיקנו את החלטת בית המשפט קמא בנוגע לחלקו של האב באחריות להוצאותיו החריגות של הילד. ככלל, הערעור שהגישה האישה נדחה ברובו, והערעור הנגדי שהגיש הגבר בעניין הפיצוי התקבל. השופטים עודדו את המערערת לבטל את ערעוריה, שהתמקדו בפרטים כספיים שוליים, אך היא לא נענתה להצעה זו. ההחלטה הבהירה את סכומי המזונות ואת מועדי הערכת השווי, והמשיבה חויבה לשלם למערערת סכום מופחת בשכר טרחת עורך דין.