ת"א 3825/85

תקציר

התובע, ישעיהו בלס, הוא הבעלים היחיד של שני פטנטים ישראליים הקשורים ליחידת השקיה בטפטוף המורכבת בצינור, המכונה "קו טפטפת". הנתבעת מס' 3, נטפים, מחזיקה ברישיון בלעדי לייצור טפטפות אלו ומחויבת בתשלום תמלוגים לתובעים. התובעים מאשימים את הנתבעים 1 ו-2 בייצור שני מוצרי השקיה מפרים בטפטוף. הדיון נסוב סביב מהות ההמצאה וטענותיה, תוקפם של הפטנטים והפרת הפטנטים על ידי הנתבעים 1 ו-2. בית המשפט מפרש את טענות הפטנט ככוללות הן מסלול זרימה ספירלי והן מסלול זרימה מבוך, ודוחה את פרשנותם הצרה של הנתבעים. עוד קובע בית המשפט כי נטל ההוכחה בדבר תוקפם של הפטנטים מוטל על הנתבעים, אשר אינם מצליחים להוכיח את טענותיהם בדבר חוסר חידוש והתקדמות המצאתית בפטנט הטפטף. לפיכך, פטנט טפטפת הקו תקף, ואילו הפטנט הנוסף אינו תקף בשל פרסום מוקדם של אחד מהיבטיו. באשר להפרה, בית המשפט מוצא כי צינור הנען הרגיל מפר את פטנט הטפטפת הקווית, שכן הוא פועל על פי עקרון נתיב זרימה ארוך. עם זאת, צינור הנען המווסת אינו מפר את הפטנט, שכן הוא משיג תוצאות באמצעים שונים. גם טענות הנתבעים בדבר רישיון או עיכוב רישיון נדחות. כתוצאה מכך, הנתבעים 1 ו-2 חויבו במשותף לשלם לתובעים 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.