עת"מ 4083/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב עתירה שהגישו תושבי השלוחה הקהילתית של קיבוץ אילון, נגד הטלת מיסים, אגרות והיטלים שונים על ידי הוועדה המקומית. העותרים טענו כי חיובים אלה, שאושרו על ידי המועצה האזורית, אינם חוקיים שכן הם לא אושרו על ידי הממונה על המחוז במשרד הפנים. העמימות בנוסח העתירה, שהובהרה מאוחר יותר במהלך הדיון המקדמי, גרמה לבלבול מסוים בקרב המשיבים. עם זאת, נקבע כי התושבים אינם חולקים על חובתם לשלם עבור השירותים הניתנים להם אלא על שיטת החיוב באמצעות מיסים. פרקליטות המחוז תמכה בטענות העותרים וקבעה כי לוועדה המקומית אין סמכות להטיל מיסים אלה. בתוך כך, גם בית המשפט העליון פסק במקרה דומה כי הטלת מסי דירקטוריון ללא אישור הממונה על המחוז אינה חוקית. המשיבים 1 ו-2, הוועדה המקומית של קיבוץ אילון והמועצה האזורית מטה אשר, הכירו בכך שדרישות התשלום שנשלחו לעותרים אינן תקפות ובכוונתן להגיש בקשה לאישור משרד הפנים. בית המשפט הסכים עם העותרים וקבע כי דרישות התשלום ניתנו שלא כדין ובטלות. באשר לפסיקת הוצאות, הכריע בית המשפט לטובת העותרים אך גם התחשב בתרומתם למורכבות ההתדיינות בשל נוסח העתירה המעורפל. משכך, חויבו המשיבים 1 ו-2 בתשלום שכר טרחת העותרים והוצאותיהם, בסך כולל של 1,675 ש"ח בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה. עוד הבהיר בית המשפט כי פסק הדין אינו פוטר את התושבים מחובתם לשלם עבור השירותים שקיבלו ומעודד שיתוף פעולה בין התושבים לקהילה להמשך מוצלח של הפרויקט המשותף. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.