ע"א 1851/08

תקציר

בית המשפט בחן חוות דעת מומחה בעניין נכותו הרפואית של המשיב, ומצא כי על אף שהוא סובל ממחלת ברכיים כרונית, המסקנה היא כי אין מדובר במחלה מקנה נכות, ולכן אין בו כדי להתערב בקביעה זו. באשר לנכות תפקודית, בית המשפט התחשב בנסיבותיו הפרטניות של המשיב, לרבות עיסוקו, השכלתו, גילו והשפעת נכותו הרפואית על יכולתו לעבוד. בית המשפט העריך זאת ב-30%, שלא הוגש ערעור. בית המשפט פירט מדוע נכות תפקודית בשיעור של 30% מתאימה במקרה זה, בהתחשב בעדות המשיב ובחוות דעת המומחה, ובהתחשב במצבו העתידי האפשרי של המשיב. בית המשפט שקל גם את בסיס שכרו של המשיב, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, הפסדי פנסיה והוצאות עבר ועתיד, ונתן פסקי דין מנומקים לכל אחד מהם, שבית הדין לערעורים בחר שלא להתערב בהם. עם זאת, המליצה ערכאת הערעור לתקן את הסכום שנפסק על ידי בית משפט קמא בגין הפסדי השתכרות עתידיים, ל-535,709 ₪, ובכך תיקנה את חישוב שכר טרחת עורך הדין. בית המשפט פסק גם על הפרשי הריבית והצמדה של הסכומים שנפסקו, והחליט שלא להורות על הוצאות כלשהן, תוך ביטול התחייבותה העצמית של המערערת. פסק דינה של השופטת רות לבהר שרון התקבל בהסכמה בין השופטים י' שנלר וישעיהו שנלר וד"ר קובי ורדי.