ע"פ 64196-05-24

תקציר

ערעורו של הנאשם, שהורשע בתקיפת בנו הקטין, אשתו (המתלוננת) ואחיינו של אשתו, נדחה. טענות הנתבע נוגעות במידה רבה לטענת מהימנות, שערכאת הערעור אינה מתערבת בהן בדרך כלל, נוכח יתרונו של בית משפט קמא בעניין זה. ממצאי המהימנות של בית משפט קמא ביחס למתלונן ולקטין נתמכים בחומר הראיות ואינם נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. התרשמותו של בית משפט קמא מעדותה של המתלוננת, לפיה הודעותיה הקודמות היו נכונות וכי חזרה בה מתלונתה בשל לחץ, נתמכת אף היא בראיות. ערכאת הערעור מסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר עקביות הודעותיה הקודמות של המתלוננת ואינה מוצאת עילה להתערב בממצאי העובדה. באשר להרשעה בתקיפת הקטין, מצא בית משפט קמא את עדותם של הקטין וחוקר הילדים כמהימנה, דבר שערכאת הערעור אינה מפריעה לו. עדותו של המתלונן, עדותו של הקטין והראיות לפציעת הקטין תומכות כולן בהרשעה. אשר להרשעה בתקיפת האחיין, היא נתמכת בעדותו של האחיין ובעדותה של השוטרת אלמוג מורד, שראתה את המערער תוקף את האחיין. גם הערעור על גזר הדין נדחה, שכן העונש אינו חמור יתר על המידה בהתחשב בהתנהגותו של המערער ובעברו הפלילי.