ת"א 32358-03-24

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק הדין בת"א 32358-03-24 שלמה ללום נ' מדינת ישראל / משרד הרווחה והביטחון החברתי ואח'** **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשת סילוק על הסף של תביעה שהוגשה על ידי התובע, שלמה ללום, נגד מדינת ישראל – משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: "משרד הרווחה") ועמותת "התאחדות לתרבות גופני הפועל עירוני יוקנעם" (להלן: "העמותה"). התביעה נוגעת לטענות התובע בדבר הבטחה שלטונית למימון פרויקט חברתי, "ליגת האלופות לשכונות", שאותו יזם. בית המשפט דן בטענות הסף שהעלה משרד הרווחה, ובעיקר בטענות בדבר היעדר עילה, היעדר יריבות, היעדר סמכות עניינית, ושיהוי. **עיקרי העובדות וההליכים** התובע, פעיל חברתי, יזם את פרויקט "ליגת האלופות לשכונות", המיועד לילדים ובני נוער משכונות מצוקה. הפרויקט פעל תחת חסות העמותה, אשר הייתה בקשר עם משרד הרווחה בנוגע למימון. לטענת התובע, שר הרווחה דאז, מאיר כהן, הצהיר בראיון טלוויזיוני ב-5.10.2021 כי המשרד מצטרף למיזם כמיזם משותף, שיש לו כסף, מנגנון, והכסף יעבור. התובע טען כי הצהרה זו ניתנה לאחר שיח, הכנת תכניות עבודה, והפגנת תמיכה של המשרד במיזם. בפועל, בשנת 2022, משלא הועבר מימון, נמסר לתובע כי עליו להגיש בקשה לוועדת המכרזים של המשרד. בקשה זו, שהוגשה במטרה לקבל פטור ממכרז לפי תקנה 3(30) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, נדחתה ב-10.5.2022. ועדת המכרזים קבעה שהפעילות היא בעיקרה ספורט מקומי, וכי הגופים הרלוונטיים לביצוע הם משרד התרבות והספורט או המתנ"סים. התובע הגיש תביעה בסך 2 מיליון ש"ח, בטענה להתחייבות שלטונית של משרד הרווחה. משרד הרווחה העלה טענות סף, ביניהן היעדר עילה, היעדר יריבות, והיעדר סמכות עניינית, מאחר שהתביעה מהווה למעשה תקיפה ישירה של החלטת ועדת המכרזים, דבר הנמצא בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים. **ניתוח משפטי** **1. הבטחה שלטונית – מבחן הפסיקה** התובע התבסס בטענותיו על הצהרת שר הרווחה בראיון, ועל סיכומי פגישות. בית המשפט בחן את התקיימות התנאים להוכחת קיומה של הבטחה מנהלית מחייבת, כפי שנקבעו בפסיקה (הלכת סאי-טקס, בג"ץ 6062/04 דן שרוני, ועוד). תנאים אלו הם: * **הבטחה מפורשת, ברורה וחד-משמעית:** לא הצהרת כוונות כללית, מפורטת וספציפית דיה, ולא מסויגת או מותנית. * **ניתנה על ידי בעל סמכות:** בגדר הסמכות המוקנית לו. * **כוונה להקנות תוקף משפטי מחייב:** וכן יכולת למלא אחריה. * **צידוק חוקי לקיום ההבטחה:** הרשות יכולה להראות כי קיים צידוק חוקי שלא לקיים את ההבטחה. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי התובע לא הצביע על כל הבטחה מפורשת, ברורה וחד-משמעית, וכי הצהרת השר היוותה לכל היותר "הצהרת כוונות". יתרה מכך, נוכח הוראות חוק חובת מכרזים, אין לנציג משרד הרווחה סמכות ליתן הבטחה כספית מחייבת ללא הליך מכרז או אישור פטור ממנו. **החידוש המשפטי:** בית המשפט הדגיש שוב את החשיבות של **תקינה** ו**מכרזים** בהתקשרויות שלטוניות. גם הצהרות של שרים, ככל שהן אינן עומדות במבחנים המחמירים של הבטחה שלטונית, אינן יוצרות מחויבות משפטית. ההתחייבות להביא בקשה בפני ועדת מכרזים אינה מהווה התחייבות לתוצאה. **2. סמכות עניינית – מבחן הסעד ומבחן היסוד הדומיננטי** משרד הרווחה טען כי התביעה לוקה בחוסר סמכות עניינית, שכן היא מהווה תקיפה ישירה של החלטת ועדת המכרזים, הנמצאת בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים (בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים). התובע טען כי מדובר בתביעה כספית, המצויה בסמכות בית משפט השלום. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט אימץ את הגישה המרחיבה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון (רע"א 2063/16 גליק, רע"א 88/17 גולן, רע"א 6607/19 יעקובוב), לפיה מבחן הסעד הכספי אינו המבחן הבלעדי לקביעת סמכות עניינית. יש לבחון גם את **היסוד הדומיננטי** בהליך. במקרים בהם תביעה כספית משמשת "כסות" או "מסווה" לתקיפה ישירה של מעשה מנהלי, ובמיוחד כאשר מדובר בתקיפת שיקול דעתה של ועדה שלטונית (כמו ועדת המכרזים), בית המשפט האזרחי לא יידון בתביעה. **החידוש המשפטי:** פסק דין זה מדגיש את המגמה בפסיקה המצמצמת את היכולת לעקוף את הליכי המשפט המנהלי באמצעות תביעות אזרחיות. גם אם הסעד המבוקש הוא כספי, אם מהות התביעה היא ביקורת על החלטה מנהלית, הסמכות העניינית תהיה לבית המשפט המנהלי. "הצמדת מחיר לתביעה" אינה משנה את טיבה המהותי. **3. היעדר עילה ויריבות** * **היעדר עילה:** בית המשפט קבע כי לא קמה עילת תביעה כנגד משרד הרווחה, שכן לא הוכחה הבטחה שלטונית מחייבת, וההתקשרות הייתה מותנית באישור ועדת המכרזים. * **היעדר יריבות:** בית המשפט מצא ממש גם בטענת היעדר היריבות, שכן העמותה היא זו שהפעילה את המיזם וניהלה את הקשר עם המשרד בנוגע למכרז. **החידוש המשפטי:** הדגש על כך שמשרד ממשלתי אינו יכול להתחייב מעבר לסמכותו החוקית, ובפרט מעבר להחלטת גוף פנימי מוסמך כמו ועדת מכרזים. עצם הגשת בקשה לפטור ממכרז והדיון בה אינם מהווים התחייבות. **4. השלכות והמלצות** * **הגנה על טוהר המידות וציפייה לגיטימית:** פסק הדין מהווה הבהרה חשובה לגבי הציפיות שיש לבעלי מיזמים חברתיים מהרשויות. בעוד שעידוד יוזמות חברתיות חשוב, עליו להתבצע במסגרת החוק, ובפרט חוק חובת המכרזים. * **חשיבות הליך המכרז:** הליך המכרז נועד להבטיח שוויון, יעילות וטוהר מידות. התערבות שיפוטית בתהליכים אלו, אלא במסלול המנהלי, עלולה לערער את עקרונות אלו. * **גיבוש הסכמים ברורים:** יוזמים וגופים הפועלים מול הרשויות צריכים להקפיד על גיבוש הסכמים ברורים ומחייבים, ככל שהם מגיעים לכדי שלב זה, תוך הבנה של מגבלות החוק. * **פסיקה תומכת:** פסק הדין מצטרף לשורה של פסקי דין המחדדים את ההבחנה בין הליכים אזרחיים להליכים מנהליים, ומגבילים תקיפות "עקיפות" של החלטות מנהליות בבתי משפט אזרחיים. **סיכום** בית המשפט קיבל את טענות הסף שהעלה משרד הרווחה, ומחק את התביעה על הסף. ההחלטה התבססה על מספר נימוקים מרכזיים: היעדר הבטחה שלטונית מחייבת, היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתקיפה ישירה (גם אם "מוסווית" כתביעה כספית) של החלטת ועדת מכרזים, וכן היעדר עילה ויריבות. פסק הדין מדגיש את המחויבות להליכי מכרז ככלל, ואת היקף הסמכות של בתי המשפט האזרחיים ביחס להחלטות מנהליות.