רע"א 6455/14

תקציר

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוציא צו מניעה זמני לטובת המשיבה מס' 1, המונע שימוש ודיספוזיציה במגרש שבמחלוקת. צו זה השפיע על חמישה משיבים, ושניים מהם ביקשו לערער. המחלוקת נסובה על איזון הנוחות בין המשיב לבין המבקשים. למשיבה מס' 2, שותפות, שני חוזים הקשורים למגרש: האחד משנת 1995 עם המשיבה לבניית חניון ומלון, וחוזה משנת 2013 עם מבקש המעניק זכויות חניה. עם זאת, החניון לא נבנה. המשיב חושש כי מעשיו של המבקש עלולים לעכב בנייה עתידית. בעקבות זאת, הם ביקשו צו מניעה קבוע לצד צו זמני למניעת התערבות עד להסדרת העניינים החוזיים. בית המשפט העדיף את המשיבה, והדגיש את הסיכון המשמעותי שבהתרת כל בנייה שאינה עולה בקנה אחד עם ההסכמים המקוריים. למרות טענת השותפות לפגיעה בצו המניעה, הם לא הציגו ראיות מספיקות, בעוד שהנזק הפוטנציאלי למשיב היה ברור יותר. בנוסף, הדגיש בית המשפט את חשיבות השמירה על הסטטוס קוו. טענתו הנחרצת של המבקש ציינה את האפשרות להקים חניון זמני, אך נתקלה בקשיים בשל היותן מותנות בהסכמת המשיב, בהתאם לחוזה עם השותפות. בית המשפט לא מצא בסיס לחקירה נגדית, שכן ההחלטה על סעד זמני לא הסתמכה על תצהירים בלבד. בסופו של דבר, בקשות הערעור נדחו, ולא נפסקו הוצאות בשל היעדר תגובה מצד המשיב.