בג"צ 2025/17

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של מפקד צה"ל ונשיא המדינה להעניק חנינה או להקל בעונשים, ובהיקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות כאלה, הנחשבות למעשי רחמים. במקרה דנן, הורשע העותר בגרימת מותה בכוונה תחילה של זיוה גולדובסקי ונידון למאסר עולם. העותר ביקש להקל בעונשו, שנדחה על ידי המפקד הצבאי בשל חומרת העבירה, היעדר קבלת אחריות מלאה, מסוכנותו של העותר לחברה ומידע מודיעיני אודותיו. המפקד לקח בחשבון גם את הצורך להגן על הציבור ולהרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות. בית המשפט קבע כי החלטת המפקד הצבאי הייתה סבירה וחוקית, ולכן דחה את העתירה לביקורת שיפוטית. השופטים הדגישו כי בחינת הבקשה להפחתת עונש צריכה להיעשות באופן פרטני, וכי הנתונים לגבי גזרי הדין של מאסרי עולם אחרים אינם רלוונטיים במקרה זה. עוד הבהיר בית המשפט כי לא יתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לאזור יהודה ושומרון בדבר אי פרסום חוות דעתו בבקשה להפחתת עונשו, וציין את הכוונה להקים ועדת המלצה להפחתת מאסרי עולם, אותה יש לקדם בהקדם. השופט אלרון הוסיף כי החלטת המפקד הצבאי סבירה ואין להתערב בה, בעוד השופט הנדל הדגיש את בריחתו של העותר מהכלא במהלך ריצוי עונשו, את היקף ההתערבות המצומצם של בג"ץ במקרים כאלה, ואת העובדה שפסק הדין אינו שולל את האפשרות להקל בעונשו של העותר בעתיד.