ת"א 24979-01-12

תקציר

התובעים, תושבי שכונת ימין משה בירושלים בעלי זכויות החכירה לדירותיהם, הגישו תביעה נגד שני נתבעים: החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ (החברה), הגובה מהם דמי שירות, ועיריית ירושלים (העירייה), הגובה ארנונה. התובעים טוענים כי הם מחויבים כפליים בגין אותם שירותים ומבקשים פיצוי כספי וסעד הצהרתי. הנתבעים חולקים על סמכותו של בית המשפט המחוזי בתיק. בית המשפט מסכים כי התביעה הכספית נגד החברה, בסך 2,500 ₪ ליחידת דיור בשנה, מצויה בסמכותו של בית משפט השלום. עם זאת, הבקשה למתן צו הצהרתי בדבר זכותה של החברה לגבות דמי שירות מצויה בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי, שכן לא ניתן לקבוע במדויק את שוויה הכספי. פסיקת בית המשפט העליון מחייבת לפצל את התביעה נגד החברה, כאשר התביעה הכספית תידון בבית משפט השלום והתביעה ההצהרתית בבית המשפט המחוזי. פסק דין זה חל גם על התביעה נגד העירייה, שעניינה ארנונה. בית המשפט מורה לדחות את התביעה הכספית נגד העירייה, בגין מיסי העבר ששולמו, מאחר שלא הוגשה במפורש והסכום הנתבע לא נחשף. גם התביעה לסעד הצהרתי נגד העירייה נדחית בשל חוסר סמכותו של בית המשפט. התובעים מונחים לתקן את כתב תביעתם ולהעביר את החלקים הכספיים לבית משפט השלום בתוך 30 יום. כמו כן הם נדרשים לשלם את שכר טרחת הנתבעים.