ת"א 35053-09-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את כל שש העילות שהוצגו על ידי הנתבע 4 בבקשתם לדחות את התביעה נגדם על הסף. ראשית, טענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי מורכב, אשר מוטב שייעשה במהלך בחינת התביעה לגופה. שנית, הטענות בדבר חוסר עילה ויריבות כנגד נאשם 4 מחייבות בדיקה עובדתית נוספת, ועל כן לא ניתן לדחות אותן על הסף. שלישית, הטענה בדבר היעדר עילת תביעה ביחס לקבוצות התובעים צריכה להתברר במסגרת ההליך העיקרי. רביעית, הטענה בדבר שימוש לרעה בהליכים משפטיים תוכרע טוב יותר לאחר בירור התביעה, וניתן יהיה להתייחס אליה טוב יותר בעת פסיקת הוצאות משפט. חמישית, טענת השיהוי מתאימה יותר כטענת הגנה, ואין לבחון אותה בלימין, מה גם שהיא סותרת את טענת ההתיישנות. לבסוף, גם טענת הנזק הראייתי שהציג נאשם 4 אינה מתאימה לבחינה מקדמית, ויש לבחון אותה יחד עם מכלול הראיות שהוצגו בבית המשפט. השופטת הדגישה כי ההחלטה לדחות את הבקשה לסילוק על הסף אינה מעידה על סיכויי הצלחת התביעה לגופה, והורתה לנתבעת 4 לשלם לתובעים הוצאות בסך 2,500 ₪.