ע"א 11618/05

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על יסוד הטענה כי גיבוש חוות דעת על ידי שופט במהלך דיון משפטי אינו מעיד בהכרח על היעדר משוא פנים. חוות הדעת של השופט מוכרת כעמדה נזילה, הנתונה לשינויים במהלך ההליך. במקרה זה, הבעת התרשמותו הראשונית של בית המשפט מגרסת התביעה לאירועים אינה נחשבת לקביעה סופית. בגזר הדין מודגש כי מדובר בדיון הוכחות ראשון, והשופט צפוי לשמור את פסק דינו הסופי עד לסיום כל ההליכים. בנוסף, פסיקת הוצאות למערערת נתפסת כהחלטה פרוצדורלית, שאינה מעידה על עמדה מוטה. חששותיו של המערער מפני משוא פנים של בית המשפט נתפסים כסובייקטיביים ואינם מספיקים כדי להצדיק פסילה. משכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה.