עמ"ת 20918-04-13

תקציר

הערעור מערער על צו מעצר עד תום ההליכים נגד המערער. המערער, המואשם יחד עם שניים נוספים, מואשם בתקיפה, החזקת נשק ושימוש פזיז בנשק. בית משפט קמא נעתר לבקשת המעצר של התביעה, תוך ציון המסוכנות הנשקפת מהמערער לשלום הציבור, הרשעותיו הקודמות וסכנת ההתחמקות. המערער טוען להפליה, וטוען כי נסיבותיו דומות לאלה של שותפיו הנאשמים ששוחררו. עם זאת, השופט ק. רג'יניאנו דוחה את הערעור, ומוצא הצדקה להבחנה. בית המשפט מדגיש את חומרת עבירות הנשק ואת רמת המסוכנות הגבוהה יותר של המערער משותפיו לפשע, ויעידו על כך הצטיידותו באקדח טעון ועברו הפלילי העשיר בעבירות מין, סמים ואלימות. בנוסף, תסקיר שירות המבחן מטיל ספק בהתאמתה של שיטת מעצר חלופית למערער. השופט מדגיש כי לעקרון השוויון משקלות שונים במקרים שונים ולא תמיד הוא גובר על שיקולים אחרים, כגון מסוכנות. זאת ועוד, הסכמתו של המערער לקיומן של ראיות לכאורה אינה מגבילה את התביעה מלהציג ראיות נוספות בדבר עילת המעצר. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שמירה על צו המעצר המקורי.