עע"מ 6555/11

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על פרשנותן של תכניות עירוניות סותרות הנוגעות לשטח קרקע. על השטח המדובר עומדות שתי תכניות: תכנית מתאר ח/2/10 משנת 1970 ותכנית מפורטת משנת 1987. הצדדים טענו להכרעה המבוססת על תכנית המתאר, אך השופט קבע כי יש להתחשב גם בתכנית 46(ח), החלה גם על השטח הנדון. הסיבה לכך היא שתוכנית בניין עיר דומה לחוק, והתעלמות ממנה תהיה פסולה. תמ"א 46(ח) מחייבת לאשר את כל הבנייה בקרקע על בסיס תכנית מפורטת, ואילו תכנית המתאר שותקת בעניין זה. לכן, על פי החוק הקיים, יש צורך בתכנית מפורטת לקבלת היתר בנייה. השופט הדגיש כי ההחלטה חלה על נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, ולא קבעה תקדים למצבים אחרים, ופסק לטובת המערערים בקובעו כי לא ניתן להוציא היתר בנייה ללא תכנית מפורטת. המשנה לנשיא י' עמית והשופט א' פוגלמן הסכימו עם ההחלטה.