ע"ע 9877-12-23

תקציר

בפסק דין זה, בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר דחה תביעה לאכיפת הסכם פרישה וקיבל חלקית תביעה לפיצוי בגין אי יישומו. הסכסוך נסב סביב תנאי פרישתו של עובד ותיק, מר גבריאל שנק, ממועצה דתית, בעקבות תוכנית הבראה. **התשתית העובדתית:** מר שנק עבד במועצה הדתית נתניה במשך 26 שנים, בתפקיד "אחראי מקוואות". בשנת 2012, עקב קשיים כלכליים, מונה למועצה יו"ר ממונה מטעם המשרד לשירותי דת, מר יהודה כהן, וכן מונה חשב מלווה. במסגרת תוכנית הבראה, נדרש צמצום משמעותי בכוח האדם. בדצמבר 2014 פורסם מכרז לתפקיד "מנהל מחלקת המקוואות", אותו המערער לא הגיש מועמדות אליו. בינואר 2015 זומן מר שנק לשימוע טרם פיטורים, ובו הוצע לו לפרוש מרצון בתנאי פרישה מיטיבים במסגרת תוכנית ההבראה. ב-5.2.2015, הסכים מר שנק לפרישה בתנאים אלו. הסכמות אלו הועלו על הכתב במספר מסמכים, וביניהם "מסמך ההסכמות" מיום 5.2.2015, "תחשיב זכויות הפרישה" מיום 8.2.2015, ו"טופס הנתונים לקביעת אחוזי פנסיה" מיום 27.4.2015. מר שנק סיים את עבודתו ב-8.3.2015, וקיבל חלק מהזכויות שהובטחו לו, אך לא את כולן. בעקבות פניותיו, הוגשה תביעתו לבית הדין האזורי. **השאלות המרכזיות בבית הדין האזורי:** 1. **האם משרתו של המערער בוטלה במסגרת תוכנית ההבראה?** בית הדין האזורי קבע כי משרתו של המערער, "אחראי מקוואות", לא בוטלה במסגרת תוכנית ההבראה. קביעה זו התבססה על מספר נימוקים, ביניהם: תפקידו הרשמי של המערער לא צוין כ"איש אחזקה" שפוטר, העובדה שהמערער המשיך לעבוד למעלה משנתיים לאחר יישום התוכנית, והעובדה שבנספח 4 לתכנית ההבראה, המערער מופיע כמי שממשיך לעבוד בתפקיד "מנהל מחלקת המקוואות". 2. **האם הבטחת תנאי הפרישה המיטיבים (לפי חוזר מאי 97) ניתנה בסמכות?** בית הדין קבע כי הבטחת מר כהן (יו"ר המועצה) להעניק למערער תנאי פרישה לפי חוזר מאי 97 ניתנה בחוסר סמכות, ללא אישור החשב המלווה, וללא פנייה בזמן אמת למשרד לשירותי דת. נקבע כי חוזר מאי 97 אף בוטל, ולכן ההבטחה אינה בת תוקף. 3. **האם המערער זכאי לפיצוי בגין התנהלות המועצה?** בית הדין פסק פיצוי של 30,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב, בשל יצירת מצג שווא מצד המועצה, שלא פעלה לקבלת אישורים נדרשים, ושילמה למערער כספים שלא כדין, מבלי לעדכנו. 4. **האם רכיב השעות הנוספות/כוננות יכלל בשכר הקובע?** בית הדין דחה את טענת המערער להכללת רכיב זה בשכרו הקובע, בשל אי-עמידה בתנאי ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 3.3.99. 5. **זכויות פרישה אחרות:** בית הדין קבע כי המערער זכאי לפדיון ימי מחלה, אך לא לפדיון חופשה נוסף, להפרשי פנסיה, או לדרגת פרישה, בשל אי-אישור התנאים המיטיבים. הקיזוזים שבוצעו אושרו. **טענות הצדדים בערעור:** * **המערער:** טען כי הסכים לפרישה רק בכפוף לתנאי הפרישה המועדפים. הדגיש כי משרתו כ"אחראי מקוואות" (איש אחזקה) בוטלה, וכי החשב המלווה אישר את הפרישה. לטענתו, טעה בית הדין האזורי בקביעתו שמשרתו לא בוטלה, ובהתעלמותו מהסכמת החשב המלווה. עוד טען כי הוא זכאי לכל תנאי הפרישה שסוכמו, וכי יש להגדיל את הפיצוי שנפסק. בנוסף, עתר להכללת רכיב השעות הנוספות בשכרו הקובע. * **המועצה:** טענה כי המערער הסכים לתנאי פרישה מוקדמת, וכי המועצה פעלה בהתאם להנחיות. * **המדינה:** תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי, וטענה כי ההבטחה ניתנה בחוסר סמכות, משרתו לא בוטלה, וכי חוזר מאי 97 בוטל. **הכרעת בית הדין הארצי לעבודה:** בית הדין הארצי לעבודה (רוב של השופטת דוידוב-מוטולה, השופטת גליקסמן ונציג העובדים, כנגד דעת השופטת אופק גנדלר ונציגת המעסיקים) קיבל את הערעור בחלקו. **התקנות המחייבות והמלכת התקנות:** 1. **חוק שירותי הדת היהודיים ותקנות ניהול מועצות:** נקבע כי התחייבות כספית של מועצה דתית שמונה לה חשב מלווה טעונה "אישור מראש ובכתב של החשב המלווה". העדר אישור זה, כפי שנקבע בתקנה 26ג'(א)(5), מביא לכך שההתחייבות "בטלה". דרישה זו מהותית ונועדה להבטיח שימוש זהיר בכספי ציבור, בפרט כאשר המועצה נמצאת במצב גרעוני. 2. **חוק יסודות התקציב:** סעיף 29 לחוק זה אוסר על גוף מתוקצב להסכים על שינויים בתנאי שכר, פרישה או גימלאות, אלא בהתאם למה שהוסכם לגבי כלל עובדי המדינה או באישור שר האוצר (הממונה על השכר). התחייבויות הסותרות את החוק בטלות. 3. **חוזרים בנוגע להבראה:** חוזרי מנכ"ל משרד הפנים (מאי 97 ו-2011) קבעו קריטריונים להטבות פרישה לעידוד פרישת עובדים במסגרת תוכניות הבראה, בכפוף לביטול משרה ואישורים רגולטוריים. **קביעות עיקריות של בית הדין הארצי:** 1. **ביטול משרתו של המערער:** בית הדין הארצי התערב בקביעה העובדתית של בית הדין האזורי וקבע כי משרתו של מר שנק ("אחראי מקוואות", שזוהה כ"איש אחזקה") אכן בוטלה במסגרת תוכנית ההבראה. נקבע כי עדותו של מר כהן (היו"ר הממונה) והראיות תומכות בכך. 2. **אישור החשב המלווה:** ברוב דעות, נקבע כי קיים סבירות גבוהה שהחשב המלווה נתן אישורו לתנאי הפרישה, למרות העדר חתימה על המסמכים. זאת, בהתבסס על נוכחותו בישיבת השימוע, קבלת העתק מהודעת סיום העבודה, ויישום הלכה למעשה של חלק מההטבות. עם זאת, הובהר כי התחייבות המועצה "בטלה" לפי התקנות בשל העדר חתימה בכתב, אך יש לתת לה תוקף מכוח דוקטרינת הבטלות היחסית, בשים לב לחומרת הפגם, תום לב הצדדים, שיקולי צדק, והתנהלות הרשויות. 3. **אישור המשרד לשירותי דת:** נקבע כי למרות שהובטחו תנאי הפרישה, טרם ניתן אישור פורמלי מהמשרד לשירותי דת. לכן, על המדינה (המשרד לשירותי דת) להודיע בתוך 30 יום האם ניתן אישור, ואם כן – ישולמו התשלומים רטרואקטיבית. אם לא יינתן אישור, שמורות למערער זכויותיו, וינתן פסק דין משלים. 4. **רכיב השעות הנוספות/כוננות:** נקבע כי רכיב זה אינו מהווה חלק מהשכר הקובע לפנסיה, אך המערער זכאי לפיצוי בגין אי ביצוע הפקדות מלאות לגמל בגינו (11,038 ₪). 5. **פדיון חופשה:** נקבע כי המערער זכאי להשלמת פדיון חופשה (3,959 ₪). 6. **ביטול הקיזוזים:** בוטל הקיזוז של דמי הסתגלות וגמלה ביתר שבוצע על ידי בית הדין האזורי. 7. **הוצאות:** המדינה והמועצה חויבו בהוצאות המערער. **דעתה החולקת של השופטת אופק גנדלר:** השופטת גנדלר סברה כי אין להתערב בקביעה העובדתית של בית הדין האזורי כי החשב המלווה לא אישר את תנאי הפרישה. לדידה, היעדר חתימתו של החשב המלווה מהווה פגם היורד לשורש הסמכות המנהלית, ובפרט נוכח העובדה שהמועצה נמצאת במצב גרעוני. כמו כן, טענה כי התנהלות המערער אינה תמת לב לחלוטין, ולא נתמלאו התנאים המצטברים למתן צו קיום מלא של החוזה הפסול, ובכלל זה דרישת הכתב המהותית. **חידושים ומשמעויות:** * **בטלות יחסית והתחייבות רשות ציבורית:** פסק הדין מדגים את היישום המורכב של דוקטרינת הבטלות היחסית במקרים של פגמים פרוצדורליים בהתחייבויות של רשויות ציבוריות, תוך איזון בין הצורך בשמירה על חוקיות המנהל ושימוש זהיר בכספי ציבור, לבין שיקולי צדק והגינות כלפי הפרט. * **חובת הגילוי ותום לב:** הדגשת חובות תום הלב והגילוי המוגברות החלות על רשויות ציבוריות, והצדקת פיצוי בגין הפרתן. * **פרשנות תוכניות הבראה:** ניתוח מעמיק של תוכניות הבראה, והתנאים הנלווים להן, כגון דרישת ביטול משרה ואישורים רגולטוריים. * **מעמד החשב המלווה:** חיזוק מעמדו של החשב המלווה כמנגנון בקרה חיוני, תוך בחינת משמעות היעדר חתימתו, והפוטנציאל לבטלות התחייבויות. * **סמכות והסכמה:** בחינת גבולות סמכותו של גורם בכיר ברשות ציבורית (יו"ר ממונה) להתחייב כלפי עובד, וההשלכות של חוסר סמכות. * **השפעת התנהלות רגולטורית:** הבחינה כיצד התנהלות המדינה (המשרד לשירותי דת) לאורך זמן, לרבות עיכוב באישור, השפיעה על זכויות העובד.