דב"ע מג/3 - 5

תקציר

פסק הדין דן בלגיטימיות של צדדים שונים המעורבים בסכסוך קיבוצי להתקבל כתובעים בבית דין אזורי לפי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. באופן ספציפי, הוא בוחן האם ל"ועד לאומי", שהוא אורגן של ההסתדרות (ארגון העובדים היציג), יש מעמד לשימוע כגוף עצמאי נפרד מההסתדרות עצמה. בית הדין פוסק לטובת הוועד הארצי, מכיר במעמדו כצד להסכמים קיבוציים ומכיר בסמכותו לפתוח בהליכים משפטיים בשם עובדים המועסקים על ידי מעסיק לאומי, כהגדרתו בחוקת ההסתדרות. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי ההסתדרות פועלת באמצעות גופים שונים, שלכל אחד מהם תפקידים וסמכויות משלו הקבועים בחוקה. כתוצאה מכך, "הוועד הארצי" מוכר כגוף עצמאי בעל זכות לפנות לבית הדין לעבודה בסכסוכים קיבוציים, במיוחד במקרים של מעסיקים ארציים, תוך שהוא עדיין כפוף לפיקוח ולמגבלות הכוללים הקבועים בחוקת ההסתדרות. בנוסף, פסק הדין מדגיש את הצורך לכבד את המבנה הארגוני של ההסתדרות ואת ההיררכיה הפנימית שלה, תוך הימנעות מיחסי שולח-סוכן העלולים לערער את המבנה הייחודי שלה. לבסוף, פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו דיני העבודה ויחסי העבודה חייבים לספק אפיקים משפטיים לפתרון סכסוכים, תוך הימנעות ממצבים בהם הזכויות מוכרות אך נעדרות אמצעי אכיפה מעשיים, מה שעלול להוביל לכאוס ולדרכי פתרון בלתי פורמליות.