ת"צ 52618-07-22

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על קבילות ראיות בהליך אישור תובענה ייצוגית. המבקשים צירפו ראיות לתשובתם לבקשה לדחייה, והצדדים חלוקים בשאלה האם ראיה זו יכולה להיחשב כחלק מבקשת האישור. השופט קבע כי לא ניתן לראות באופן אוטומטי את הראיות שהגישו המבקשים כחלק מהראיות לבקשת האישור. השופטת הדגישה כי בקשת האישור היא הליך מקדמי לבירור טענות עתידיות ולכן יש להתייחס אליה באופן שונה מבקשות רגילות. כדי לכלול ראיות חדשות בבקשת האישור, המבקשים יצטרכו להגיש בקשה לבית המשפט, מה שלא קרה במקרה זה. הנה כי כן, הראיות שצורפו לתשובה לבקשת הדחייה לא נחשבו כחלק מהראיות להליך האישור. עוד ציינה השופטת כי המבקשים יוכלו להגיש בקשה עתידית לצירוף הראיות, שתיבחן על פי עקרונות שנקבעו. לבסוף החליט השופט כי במקרה זה כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.