ת"א 52451-01-12

תקציר

התובעים, פיני שמילוביץ', דפנה טייר, טלי ריימונד, רועי ריימונד וחן סיון, השקיעו סך של כ-2.5 מיליון ₪ בחברה של הנתבעת מס' 1 משה לב, הנתבעת מס' 3 מכתב אופציה למשקיע בע"מ, לצורך מסחר באופציות, בהתבסס על דיווחים חיוביים על ההשקעות שמסר משה. הנאשם השני, מתן לב, הוא בנו של משה, שלטענתו היה לו תפקיד מרכזי בענייני החברה. לאחר שהבינו כי השקעותיהם נעלמו, הגישו התובעים תביעה נגד הנתבעים בגין מרמה, גניבה וניהול כספים שלא כדין. הנתבעים הודו כי קיבלו את כספי התובעים והשקיעו אותם בשוק ההון אך טענו כי ההשקעות כשלו והובילו לאובדן כספי התובעים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והגיע למסקנה כי הנתבעים אכן ניהלו שלא כדין את השקעות התובעים ללא הרישיון הנדרש והפרו חובות סטטוטוריות, תוך ביצוע עוולת הטעיה ורשלנות. זאת, משום שחלק ניכר מכספי התובעים מעולם לא הגיע לבית ההשקעות, והנתבעים השתמשו בכספים לצרכיהם, לרבות העברת כספים לחשבונותיהם של משה ומתן ושל צדדים שלישיים. זאת ועוד, הנתבעים לא ניהלו רישומים של כספי התובעים, כנדרש בחוק. בית המשפט הורה לנתבעת מס' 1 ולנתבעת מס' 3 לשלם לתובעים סך של 2,516,848 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית ממועד התביעה ועד למועד התשלום. בעניינו של הנתבע מס' 2, מתן לב, דחה בית המשפט את התביעה, בקובעו כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לחבותו לפעולות שביצע אביו באמצעות החברה. תיאורי השווא של התובעים לא הספיקו כדי להטיל את האחריות על מתן שכן לא הוכח שהוא נושא בתפקיד ניהולי או ביצע ביודעין פעולות שיש בהן כדי לבסס את אחריותו.