סע"ש 59963-12-19

תקציר

התובע, שסיפק שירותים לנתבעת במשך כ-20 שנה, טען כי התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד ולכן הוא זכאי לזכויות עבודה שונות. הנתבעת טענה כי התובע היה קבלן עצמאי ולא שכיר. בית הדין לעבודה קבע כי התובעת לא הוכיחה כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. מהראיות עולה כי התובע ניהל עסק עצמאי משלו אשר שירת את הנתבע כלפי חוץ. הוא ניהל עסק זה לפני ואחרי מתן שירותים לנאשם. התובע שולם באמצעות חשבוניות מס ולא באמצעות תלושי שכר, המעידים על כך שהציג עצמו כעצמאי בפני צדדים שלישיים. זאת ועוד, מדיווחיו של התובע לרשויות המס עולה כי בבעלותו נכסים עסקיים רבים והוא מעסיק עובדים, דבר שסתר את טענתו כי עסקיו נועדו למראית עין בלבד. התובע גם לא הצליח להראות כי היה תחת פיקוחה של הנתבעת וכי השתמש בציוד ובכלים של הנתבעת. ככלל, המבחנים השונים לקביעת יחסי עבודה תמכו בעמדת הנתבעת. עוד קבע בית הדין כי התובע פעל בחוסר תום לב, שכן דיווח באופן פיקטיבי על העסקת עובדים לרשויות והעלה טענות סותרות במהלך ההליך המשפטי. לפיכך, נדחתה תביעתו של התובע לזכויות עובדים, והוא חויב לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.