ע"א 3176/03

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לחולה זאבת, שלא היו לו תסמינים לפני גיוסו לשירות צבאי, אך מחלתו התגלתה בתקופה זו. החולה טען כי מחלתו נגרמה כתוצאה מחשיפתו לקרינת UVB מנורות פלורסנט לא מוגנות במהלך שירותו הצבאי. לוועדה הממונה על בחינת מקרה זה הייתה גישה לראיות מספיקות, לרבות חוות דעת מומחים, התומכות בטענת החולה כי המחלה מקורה בחשיפה האמורה לקרינה. למרות שלא הייתה הוכחה מדעית חד משמעית לעוצמתה המדויקת של הקרינה אליה נחשף החולה, או אסכולה רפואית שתמכה באופן חד משמעי בקיומו של קשר סיבתי בין קרינת UVB לזאבת, הוועדה נחה דעתה כי מחלתו של החולה אכן נגרמה כתוצאה משירותו הצבאי. הוועדה העדיפה את חוות הדעת של מומחי החולה, שאומתו אף הן בראיות נסיבתיות, על פני אלה שהוצגו על ידי המערער. בית המשפט פסק לטובת החלטת הוועדה, והדגיש כי בסמכותה של הוועדה לקבוע קשרים סיבתיים עובדתיים, במיוחד כאשר המחלה מתגלה לראשונה במהלך השירות. עוד צוין בפסק הדין כי היעדר מסקנה רפואית חד משמעית בעניין אינו פוסל את תביעת המטופל, שכן נטל ההוכחה מוטל על התובע. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות טרחת עורך הדין של המשיב.