בש"פ 313/21
החלטה עליון
תקציר
המערער נעצר והואשם בעבירות הקשורות לחומרי נפץ. הראיות נגדו הן נסיבתיות, אך בית המשפט מצא אותן מספיקות כדי לבסס עילה לכאורה. ראיות אלה כוללות את הגעתו של המערער לנקודת מפגש, התנהגותו העצבנית והימנעותו מלהסביר את מעשיו באופן משביע רצון. בנוסף, שיחות הטלפון בין המערער לבין אדם אחר מצביעות על רמה מסוימת של תכנון, ושתיקתו של המערער במהלך החקירה והסבריו הבלתי משכנעים מסבכים אותו עוד יותר. בית המשפט גם שקל ודחה טענות בדבר פגמים בחקירה וקיומן של חלופות מעצר, תוך ציון חזקת המסוכנות במקרים כאלה. עברו הפלילי של המערער ומהות העבירה משפיעים אף הם על ההחלטה. בהתחשב במכלול הנסיבות, קבע בית המשפט כי די בראיות שהוצגו לצורך המשך ניהול התיק, וכי יש להותירו של המערער במעצר עד למשפטו בשל מסוכנותו לחברה. הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה נדחה, תוך שהוא מאשר את ההחלטה לעצור את המערער ומאשר את קיומן של ראיות לכאורה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 313/21 אלעד כהן נ' מדינת ישראל, עליון (28.1.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.