רע"א 507/97

תקציר

בית המשפט העליון פסק לטובת המבקש, וביטל את החלטת בית המשפט קמא למחוק הודעות שנשלחו לצדדים שלישיים בתיק ליקויי בנייה וטענות למצג שווא. המשיב הראשון ואחרים תבעו את המבקש בגין ליקויים בדירות וטענות מטעות הקשורות למרכז מסחרי. בית משפט קמא מינה מומחה להערכת ליקויי בנייה, ועל סמך חוות דעתו של המומחה, תיקנו התובעים את תביעתם, מה שגרם למבקשת לתקן את כתב ההגנה שלה ולצרף הודעות צד ג'. בית משפט קמא מחק הודעות אלה, בנימוק שהתיקון בתביעה אינו מחייב הגנות חדשות שאינן קשורות לחוות דעתו של המומחה, דבר שעלול לסבך את ההליכים בדיונים חוזרים. עם זאת, בית המשפט העליון מצא כי הנמקה זו פגומה, תוך שהוא מצטט את תקנה 94, המאפשרת תיקון נרחב של תביעות הגנה – הכוללות תביעות שכנגד והודעות צד שלישי, בין אם הן נובעות ישירות מתיקוני התובע. בית המשפט העליון המליץ להפעיל את תקנה 222 לניהול המורכבות הפרוצדורלית על ידי זימון שימוע הודעה לצד שלישי לאחר הכרעה בתביעה העיקרית. גישה זו מבטיחה יעילות שיפוטית ועקביות בהליכים הקשורים. בית המשפט דחה טענות שתמכו בהגבלת ההגנות המתוקנות בהתבסס על השאלה אם תיקוני התביעה ניתנו כזכות או כ"מעשה חסד" לפי שיקול דעת, בנימוק של היעדר בסיס משפטי. בהדגישו את גמישותה של תקנה 94, ביקש בית המשפט לאזן בין הגינות פרוצדורלית לבין יעילות, ובסופו של דבר איפשר את ערעורו של המבקש מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.