ע"א 3662/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתביעה שהגישו עיזבונה ומשפחתה של מיכל שרווין, שנפטרה שעות לאחר תאונת דרכים. המשפחה, לרבות בעלה (המערער מס' 2) ושתי בנותיה הקטינות, תבעה מבית המשפט פיצויים בעקבות מותו של שרווין. בית המשפט המחוזי בירושלים הכיר בהסכם פשרה תקף שדחה את תביעת העיזבון והתיר את המשך תביעתה של המערערת מס' 2 לנזקים שונים, לצד טענות התלויים. בית המשפט המחוזי הכיר במערער מס' 2 כ"נפגע" מהתאונה ופסק לו פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן כושר השתכרות בסך 175,000 ₪ וכן 25,000 ₪ הוצאות רפואיות. בית המשפט גם פסק למשפחה פיצוי בגין "השירותים" שסיפק שרווין, אשר הוערכו בשווי של 7,500 ₪ לחודש עד שמלאו לבת הצעירה 18, ולאחר מכן בסך של 1,500 ₪ לחודש עד הגיעו של המערער מס' 2 לגיל 70. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, לא מצאה עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכימה עם סיווגה של המערערת מס' 2 כנפגעת ועם הפיצויים שנפסקו. ערכאת הערעור הדגישה את גמישותם של התנאים לסיווג נפגע משני ומצאה כי הנזק הנפשי שנגרם למערער מס' 2 מצדיק את סיווגו ככזה. בנוסף, בית המשפט מצא כי הפיצוי שנפסק סביר ודחה את שני הערעורים, מה שהוביל לכך שהמשנה לנשיא, השופט א' רובינשטיין, והשופט י' אלון הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין.