ת"א 28809-04-17

תקציר

מדובר בתיק משפטי מורכב הכולל סכסוך על פיסת מקרקעין ומספר יורשים. השאלה המרכזית היא האם שלושה מתוך ארבעה יורשים יכולים לאכוף שלושה הסכמי אופציה שחתמו עם יזם הנדל"ן שמעון בנוגע למכירת הנכס. ההסכמים נחתמו ללא תמורה ובמטרה להרוס מבנה קיים על הקרקע ולבנות מבנה חדש. עם זאת, בית המשפט פסק נגד אכיפת הסכמי האופציה מכמה טעמים. ראשית, החוזים עצמם הצהירו כי הם מותנים בכך שהנכס יהיה נקי מכל זכות של צד שלישי, מה שלא היה המקרה שכן היו זכויות בולטות השייכות להקדש ציבורי. שנית, שמעון, יזם הנדל"ן, היה מודע לזכויות ההקדש הציבורי אך פעל ללא הסכמת האפוטרופוס הכללי המייצג את ההקדש. פעולה זו הפכה את החוזים לבלתי ניתנים לאכיפה, שכן לא הושגה הסכמתם של כל היורשים, והרכוש יחולק על פי צו בית המשפט. שלישית, בית המשפט הדגיש כי פסק דינו של בית המשפט לענייני עיזבון מחייב מכירה חיצונית של הנכס, אשר אינה עולה בקנה אחד עם תנאי הסכמי האופציה. יתר על כן, הבניין על הקרקע היה ניתן לחלוקה, ולכן לא הייתה ליורשים קדימות על פני קונים חיצוניים. בנוסף, הסכמי האופציה נחתמו בטרם נקבעו היורשים באופן רשמי, ולא הוכח כי סכום התמורה שונה מזה שנקבע בחוזים. כתוצאה מכך, נדחתה התביעה לאכיפת הסכמי האופציה. בית המשפט גם נתן רשות לפצל סעדים בתביעות כספיות והורה לשמעון לשלם הוצאות משפט ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהלי העיזבון.