ע"מ 24711-05-02

תקציר

המערערת, הברון פ.א. בע"מ, סיפקה כוח אדם לקלאב הוטל באילת. המערערת טענה כי יש לרשום אותה כתושבת אילת ולפיכך להיות פטורה ממס ערך מוסף (מע"מ) על השירותים שסיפקה למלון, לפי חוק אזור סחר חופשי אילת. המשיב, מנהל מס ערך מוסף, ת"א-מרכז, ערך למערערת שומת מס עסקאות, בה טען לחבות במע"מ בגין השירותים שניתנו. עוד טענה המערערת, כי גם אם אינה רשומה כתושבת אילת, השירותים שסיפקה נופלים תחת הקטגוריה של "שירותי ניהול בתי מלון" ולפיכך יש להטיל עליה שיעור מס אפס. בית המשפט מצא כי הרישום כתושב אילת הוא דרישה חוקתית לפטור ממע"מ ולא הייתה הצדקה לכך שהמערער לא רשם לפני כן. לפיכך, המערערת לא הייתה זכאית לפטור ממע"מ. באשר לטענתה החלופית של המערערת, פירש בית המשפט את המונח "שירותי ניהול" בתקנה 20א(4) לתקנות אזור הסחר החופשי אילת כמחריג אספקת כוח אדם לבתי מלון. בית המשפט קבע כי אספקת חדרניות, טבחים, מנקים ועובדי קבלה אינה מתן שירותי ניהול מלון. לפיכך, דחה בית המשפט את ערעורו של המערער בשני הסעיפים ואישר את שומת מס העסקאות של המשיב. בנוסף, דן בית המשפט בטענת המערערת לניכוי מס תשומות הנוגעת למגורי עובדים בטבריה ולא מצא פגם בהחלטת המשיב לדחות את הניכוי. לבסוף, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות משפט, בהתחשב בהתנהלותה של המערערת בנוגע לפעילותה באילת, אשר עשויה לחסוך לאוצר המדינה סכום כסף ניכר במישור אחר. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן לפרסמו לציבור.