ת"א 55020-01-15

תקציר

התובע, שסבל ממחלת לב, טען לרשלנות רפואית מצד הנתבעים במהלך אשפוזו בפברואר 2008, שגרמה לו לנכות קשה. לטענתו, הנאשמים התעלמו מתלונותיו על התקף לב ועיכבו את הטיפול, מה שהוביל לנזק בלתי הפיך לשריר הלב. עם זאת, השופט מצא כי עדותו של התובע אינה אמינה בשל חוסר עקביות ושקרים לגבי נזקיו, עיסוקו והרגלי העישון שלו. כמו כן, קיבלה השופטת את גרסת הנתבעים, כפי שנתמכת במסמכים רפואיים ובעדויות רופאים, לפיה התובע קיבל אבחון וטיפול נאותים לאורך כל אשפוזו. השופטת הדגישה כי מצבו של התובע לא טופל ברשלנות וכי כל נזק שנגרם לו לא נגרם כתוצאה ממעשי הנתבעים. בנוסף, השופטת ציינה כי התובע לא הצליח להוכיח את נזקיו הנטענים, וכל נזק מוכח קוזז מסך קצבותיו. לפיכך, נדחתה התביעה בגין רשלנות רפואית, והתובע חויב לפצות את הנתבעים בגין הוצאות המומחה ושכר טרחת עורך דין נוסף.