בג"צ 9957/17

תקציר

העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבים לפתוח את נתוני התקציב במערכת המרכבה לבדיקה ישירה ורציפה של חברי הכנסת. העותרים טענו כי הדבר נחוץ כדי להבטיח פיקוח פרלמנטרי נאות על ביצוע התקציב לאורך שנת הכספים. הם ביססו את טיעוניהם על חשיבות הפיקוח של חברי הכנסת על התקציב, והדגישו כי זהו האמצעי העיקרי של הרשות המבצעת ליישם את מדיניותה וכי עליו לנהוג בשקיפות כלפי נבחרי הציבור והציבור. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי די בנוהל הנוכחי להעברת מידע וכי אין מקור נורמטיבי המזכה חברי כנסת בגישה ישירה למערכת המרכבה. השופט עמית הכיר בחשיבות הפיקוח על הכנסת ובצורך בשקיפות במידע התקציבי. עם זאת, הוא מצא כי החוק הקיים אינו מספק בסיס חוקי מספק למתן גישה ישירה לחברי הכנסת למערכת המרכבה. הוא הדגיש כי המחוקק קבע מנגנון מפורט להעברת מידע, שכלל פניות של ועדות הכנסת לפקידי הממשלה. לדברי השופט עמית, הליך זה לא תמך בדרישת העותרים לגישה ישירה ורציפה למערכת. יתר על כן, הוא ציין כי המשיבים לא הציגו נימוקים ממשיים לשלילת אפשרות זו, ומערכות משפט אחרות אפשרו גישה רחבה לנתונים תקציביים. עם זאת, השופט עמית הגיע למסקנה כי אין בטענות העותרים כדי לגבור על הוראות הדין הקיים. השופט גרוסקופף היה שותף לעמדת העותרים לפיה לחברי הכנסת צריכה להיות גישה למידע תקציבי גולמי בזמן אמת, רצוי באמצעות מרכז המחקר והמידע של הכנסת. היא סברה כי סעיף 64 לחוק הכנסת מספק עוגן נורמטיבי לזכות הגישה העקיפה למערכת המרכבה. בנוסף, היא הביעה את נטייתה, באופן עקרוני, להכיר בזכות הגישה הישירה כסמכות עזר המוקנית לחברי כנסת לפי סעיף 17 לחוק הפרשנות. עם זאת, היא ראתה לנכון לנסות תחילה להעניק גישה עקיפה באמצעות IANS. השופט סולברג הצטרף למסקנתו של השופט עמית לדחות את העתירה. היא הדגישה את תפקידה החיוני של הכנסת בפיקוח על פעולות הממשלה, בעיקר בענייני תקציב. היא הסכימה כי גישה נאותה למידע חיונית לפיקוח יעיל. עם זאת, היא הסכימה עם המשיבים כי המסגרת המשפטית הנוכחית אינה תומכת בדרישת העותרים לגישה ישירה ומיידית למערכת המרכבה. השופט סולברג הדגיש את האופי הדינמי של המידע ברמה הרגולטורית ואת החסרונות הפוטנציאליים של מסירת נתונים חלקיים ונטולי הקשר. היא גם הדגישה את שביעות רצונה של הכנסת מההליך הקיים ואת היעדר עוגנים חזקים מספיק במשפט המקובל כדי לתמוך בבקשת העותרים. בחוות דעת חולקת הדגיש השופט גרוסקופף את הצורך במעקב שוטף אחר השינויים בתקציב ובנתוני הביצוע. היא הציעה לאפשר גישה עקיפה למערכת המרכבה באמצעות מע"מ, ולהשאיר את שאלת הגישה הישירה לדיון בשלב מאוחר יותר, במידת הצורך. בסופו של דבר החליט בית המשפט ברוב דעות לדחות את העתירה. השופטים הדגישו את חשיבות הפיקוח הפרלמנטרי, אך הגיעו למסקנה כי החוק הקיים אינו תומך בבקשת העותרים לגישה ישירה למערכת המרכבה. השופטים הדגישו גם את הנוהל האחרון עליו הסכימו הממשלה והכנסת להעברת מידע, שלדעתם מהווה צעד משמעותי לשיפור השקיפות. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות העותרים.