ב"ש 4071/05

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בערעור על החלטת בית משפט השלום לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לעבירות סמים. סעיפי האישום נגד המערער כוללים ארבעה סעיפים של סחר בסמים מסוכנים וסעיף אחד של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. הסמים המדוברים נמכרו לכאורה בביתו של המערער במושב נטוש. בא-כוח המערער טען, כי שגה בית-משפט קמא בכך שלא שחרר את המערער לאופציה חלופית וכי חזקת המסוכנות הופרכה במקרה זה. בית המשפט העליון, בהסכמה עם בא כוח המערער, קבע כי החלטת בית משפט קמא אינה שוקלת די הצורך את האפשרות של חלופת מעצר. על פי פסק הדין, נסיבות מקרה זה, לרבות העסקתו הקבועה של המערער, היעדר עבר פלילי ויחסים אישיים חיוביים, מצדיקות חלופת מעצר, מה גם שהסם המדובר היה קנבוס והכמות שהייתה ברשותו הייתה מתחת לרף החוקי של חזקת החזקה שלא לשימוש עצמי. עם זאת, בפסק הדין הודגש כי יש לבחון מחדש החלטה זו לאחר הגשת תסקיר מעצר, שלבית משפט השלום לא הייתה גישה אליו. בינתיים שוחרר המערער בערבות בתנאים מסוימים, לרבות נוכחות המערער עם דודו במהלך היום, עד לבחינה מחודשת של בית משפט השלום בתיק עם הראיות החדשות. פסק דין זה תורם לגוף פסיקתי המדגיש את הצורך בהערכה פרטנית במקרים של סחר בסמים, בפרט לגבי הפוטנציאל לחלופות מעצר.