ע"א 1982/11

תקציר

המנהל המיוחד לנכסי החייבים הגיש בקשה לביטול מענק שנתן חייב, ישראל סויסה, לטובת בנו, שלמה סויסה. המענק היה בניין בן שתי קומות שנרכש בשנת 1998 ונרשם על שם הבן. בית משפט קמא פסק לטובת המנהל המיוחד, וקבע כי המקדמה על הנכס שולמה מחשבונו האישי של החייב וכי לא היה ביכולתו לפרוע את חובותיו בעת מתן המענק. עם זאת, בית המשפט קבע כי על המשיב להשיב רק את סכום המקדמה, בצירוף ריבית, ולא את מלוא הסכום שדרש המבקש. המבקש ערער על ההחלטה וביקש סעד זמני עד להליך הערעור, לרבות עיקול זכויות המשיב בנכס והעברת פירות השכירות לקופת בית המשפט. המשיב הגיש גם ערעור שכנגד. המבקש טען כי המשיב מתעלם מהחלטת בית משפט קמא וכי סיכויי ההצלחה בערעור גבוהים. המשיב, לעומת זאת, טען כי המבקש מעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה, הותיר על כנו את העיקול על הנכס כדי למנוע את הברחתו אך ויתר על החובה להפקיד פירות שכירות בקופת בית המשפט, בשל פוטנציאל הפגיעה במשיב. ההחלטה התקבלה על בסיס מאזן הנוחות, מבלי להביע דעה על סיכויי ההצלחה בערעור, והוצאות הבקשה היו אמורות להישקל בתיק העיקרי.