ע"א 3844/15

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם יש לכלול דמי התארגנות שמשלמת חברה בשם עובדיה לארגון העובדים הכללי החדש (ההסתדרות) בחישוב השכר וההכנסות מעבודה החייבות במס ערך מוסף (מע"מ) ובמס מעסיקים. המשיבה, שירותי בריאות כללית, ביקשה לתקן את דו"חות המס שלה לשנים 2006-2010 באמצעות ניכוי אגרות אלה, אך רשות המסים המערערת דחתה את בקשתה. החברה ערערה לבית המשפט המחוזי מרכז שפסק לטובת המשיב, מה שהוביל את רשות המסים לערער לבית המשפט העליון. שופטי בית המשפט העליון קבעו כי חוקי מע"מ ומס מעסיקים מחייבים לחשב מסים אלה על בסיס השכר ששילם המעביד לעובד. מטרת חוקים אלה היא למסות את הערך המוסף של המעסיק, ודמי ההתארגנות הם חלק מערך מוסף זה שכן הם מהווים חלק בלתי נפרד משכרו של העובד, למרות שהכספים מועברים ישירות להסתדרות. לשון החוקים, המתייחסת לשכר המשולם על ידי המעביד, תומכת בפרשנות זו. כמו כן, בית המשפט פירש את סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, המגדיר הכנסה מעבודה, באופן הכולל את דמי ההתארגנות בהגדרתו. את החריג בסעיף, המחריג הוצאות מסוימות מהגדרת הכנסת עבודה, יש לפרש באופן צר ואינו כולל דמי ארגון, שאינם החזרי הוצאות מהמעסיק לעובד. יש להתחשב במהות התשלום, ולא בשיטת העברתו, ובעיקרו של דבר, דמי הארגון הם חלק משכרו של העובד. בנוסף, בית הדין מצא כי יש לראות בשכר הטרחה חלק מהכנסת העבודה של העובד, בין אם הוא מוכר לעובד ובין אם לאו, וציין כי החרגתו עלולה לפגוע בזכויות העובדים בכל הנוגע להפרשות סוציאליות והטבות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התהפך אפוא, וערעורה של רשות המסים התקבל. המשיב חויב לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪.