ע"א 1149/97

תקציר

המבקשת השתתפה במכרז להקמת פאב, אשר בוטל לאחר שהמערערת קיבלה הצעה נוספת מהמשיבה מס' 2, בתנאי שלא יפעל עסק מתחרה בקרבת מקום. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה לסעד הצהרתי ולצו מניעה זמני כנגד המערערת, אשר ניתן בכפוף להפקדת הערבות. בעקבות זכייה חלקית בבית משפט קמא, ביקשה המבקשת את החזרת הערבויות, אשר נדחתה בשל ערעור שטרם התברר. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון בבקשה להשבת הערבות הבנקאית. בית המשפט העליון פסק לטובת המבקש, בקובעו כי בעוד שצו מניעה זמני מותנה בדרך כלל בהפקדת ערבות, זכותו של המבקש להשבת ערבותו קמה עם בירור זכויותיו ודחייה חלקית של תביעתו. הערבות הבנקאית הקפיאה את נכסיו של המבקש, והמשך הטלתה לא היה מוצדק עתה, משהוכרה זכותו של המבקש לסעד, חרף הערעור התלוי ועומד. זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי למערערת אין עילה לשיפוי, שכן צו המניעה הזמני מוצדק לחלוטין. בהחלטה הובהר כי פעולותיה של המערערת בשני המכרזים בטלות, ועל כן ניתן להחזיר את התחייבותה העצמית וערבותה הבנקאית של המבקשת.