בש"פ 1128/24

תקציר

לאחר עיון בערעור ושקילת החומר והטיעונים שהוצגו, החליט בית המשפט לדחות את הערעור. על פי סעיף 21(ב) לחוק המעצרים, בית משפט יכול להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על פוטנציאל להרשעה, ללא צורך בראיות מעבר לספק סביר. החקירה העלתה ראיות מספיקות המצדיקות את מעצרו של המערער. המתלונן זיהה באופן עקבי את המערער כאחד מתוקפיו, ותיאר תקיפות ואירוע ירי למרות שכרותו וצריכת התרופות שלו במהלך האירוע. עדותו של מר אריק אלבז איששה את טענות המתלונן, וראיות פורנזיות הניחו בזירה רכב טויוטה הקשור לחשוד אחר, כשעל ידיו של המערער נמצאו שאריות ירי, דבר המצביע על מעורבותו בנשק חם. הראיות הרפואיות תמכו גם בטענות בדבר פציעות ירי שנגרמו למתלונן. בנוסף, הדגיש בית המשפט את מסוכנותו הטבועה של המערער, וציין את חומרת עבירות הנשק ואת הסיכון לשיבוש הליכי משפט, כפי שאושר בתסקיר מבחן. בית המשפט קבע כי אין מקום לחלופת מעצר, והגיע למסקנה כי יש צורך במעצר מאחורי סורג ובריח בהתבסס על הראיות והתקדימים המשפטיים. משכך, נדחו טענות המערער לקיצור המעצר, תוך שמירה על ההחלטה להחזיקו במעצר עד לסיום ההליך המשפטי.