LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"מ 67772-11-16

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך67772-11-16
📂
סוג הליךע"מ
📅
תאריך16 במרץ 2020
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםשמעון ברזילי מכוניות 1987 בעמ נ' מנהל מעמ ירושלים
👨‍⚖️
שופטיםאביגדור דורות

תקציר

**ניתוח משפטי של בית המשפט המחוזי בירושלים ע"א 67772-11-16 שמעון ברזילי מכוניות 1987 בע"מ נ' אגף המכס ומע"מ (16.3.2020): תקנה 14 וניכוי מע"מ תשומות על רכב פרטי** --- ### סוגיה משפטית מרכזית השאלה העיקרית נסובה סביב השאלה האם המערערת - עוסק במכירת רכב, תפעול מוסך ושירותים נלווים - זכאית על פי תקנה 14 לתקנות מע"מ לנכות מס תשומות על רכבים שכורים שהועמדו לרשות לקוחות המוסך. --- ### מסגרת סטטוטורית רלוונטית - **סעיף 38 לחוק מע"מ, התשל"ו-1975**: ברירת המחדל היא שעוסק יכול לנכות מע"מ תשומות מחבות מע"מ התשומות שלו ובלבד שמע"מ התשומות מתייחס לעסק. - **סעיפים 38(ב) ו-44 לחוק מע"מ**: מסמיכים את שר האוצר לקבוע חריגים. - **תקנה 14 לתקנות מע"מ**: - סעיף קטן (א): מע"מ תשומות על מכירה או יבוא של רכב פרטי לעוסקים אינו ניתן לניכוי. - סעיף קטן (ב): מפרט חריגים, לרבות עבור עוסקים שעיקר עיסוקם הוא במכירת כלי רכב וכאשר הרכב אינו משמש שלא למכירתו במהלך הפעילות העסקית. --- ### פרשנות ועקרונות שיפוטיים #### רציונל לאיסור (תקנה 14(א)): - **מטרה**: המחוקק יצר "חזקה חלוטה" שכלי רכב פרטיים, מטבעם, הם לשימוש פרטי, גם כאשר הם מוחזקים על ידי סוחר. זאת על מנת למנוע מחלוקות אינסופיות ונטל מנהלי בשאלה האם השימוש ברכב הוא באמת עסקי (ראו *אבידר שירותי אבטחה בע"מ נ' מנהל מע"מ תל אביב*). - **השפעה**: הסוחרים נחשבים לצרכנים סופיים בעת רכישה או יבוא של רכב פרטי, ובכך סופגים מע"מ ללא אפשרות לקזז מע"מ תשומות. #### חריגים (תקנה 14(ב)): החריגים סגורים ומפורשים וכוללים: - עוסקים שעיקר עיסוקם הוא מכירת רכב (כולל רכבים משומשים) וכלי רכב אינם משמשים למעט מכירה. - בתי ספר לנהיגה (לשיעורים), עסקי השכרת רכב (להשכרה), עסקים להסעת נוסעים ומארגני טיולים (לטיולים). רשויות שיפוט ופרשנים הדגישו בעקביות כי: - רק סוחרים שסוחרים באמת בכלי רכב (מכירה/השכרה) יכולים להיות זכאים לניכוי, ורק אם הרכב אינו מוסט לשימושים עסקיים אחרים (למשל, שירותי מוסך, או לשימוש הצוות). - יחידות נלוות או עסקיות (כגון מוסכים המופעלים על ידי סוכנות) אינן הופכות, על ידי הכללת פעילותן תחת עסקי מכירת הרכב, לחריגים מזכים, אלא אם כן כלי הרכב משמשים אך ורק למכירה. --- ### יישום מקרה ותקדימים #### קריטריון ראשון: אופי העסקה בעוד שהתקנה התמקדה בתחילה במכירה/רכישה, בית המשפט (בהסתמך על המקרים *אבידר* ו*מבטח סוכנות לביטוח חיפה בע"מ*) הבהיר כי הסדרי השכירות נופלים גם הם בגדר האיסור כאשר ההשכרה אינה לצורך השכרה/מכירה נוספת אלא לצורך מתן שירותים אחרים (כגון מתן רכב חלופי ללקוחות). #### קריטריון שני: פעילות עסקית עיקרית עיסוקה העיקרי של המערערת (להכנסות) היה אכן מכירת מכוניות. עם זאת, זה לבדו לא מספיק. מקרים מקבילים (*שידורי קשת נ' המדינה*, *תיק מיקוד*) מאשרים כי מבחן הפעילות העיקרי חייב להיות קשור באופן הדוק לשימוש ברכב כמלאי למכירה או להשכרה, ולא לפעילויות הקשורות לשוליים בלבד. #### קריטריון שלישי: שימוש ברכב למכירה בלבד הראיות קבעו כי כלי הרכב המדוברים שימשו כמכוניות חלופיות ללקוחות מוסכים - ולא הוחזקו כמלאי למכירה. - המערערת לא הצליחה להוכיח (או אפילו לרשום) כי מספר משמעותי של כלי רכב סופקו אך ורק לרוכשי רכב חדשים הממתינים למסירה, מכיוון שלא הצליחה לפלח את השימוש. - תקדימים הדגישו (ראו *מקרה מבטח*) כי לא חברות ביטוח המספקות רכבים חלופיים ולא מוסכים המספקים רכב ללקוחות נופלים בגדר החריגים לתקנה 14(ב). --- ### חידושים משפטיים והבהרות דוקטרינריות - **עקרון הרשימה הסגורה**: פסק הדין מחזק את הדוקטרינה לפיה החריגים לפי תקנה 14(ב) הם ממצים. אין סמכות שיפוטית להרחיב אותם על ידי אנלוגיה או טיעונים שוויוניים, ללא קשר לטיעוני "שימוש עסקי". - **הפרדת יחידות עסקיות**: הניסיון לרכז את כל קווי העסקים תחת מטריית מכירת הרכב נדחה. בית המשפט חוזר ומאשר גישה פונקציונלית ברורה של "מהות על פני צורה": רק *שימוש בפועל* ברכב כמלאי לספירת מכירה ישירה, תוך בידוד שימושי שירות נלווים (מוסך, ביטוח וכו') מהחריג. - **תנאי מבוסס שימוש**: גם אם העסק העיקרי של סוחר הוא מכירה, כלי הרכב חייבים להיות מיועדים באמת אך ורק למכירה - ולא להפנות לשימושים חלופיים - כדי ליהנות מההשתתפות העצמית. זה מקיים את העיקרון של 'קלט ניתן למעקב' לניכוי מע"מ. --- ### סיכום - מתן כלי רכב חלופיים על ידי המערערת ללקוחות מוסך אינו נחשב ל"כלי רכב המוחזקים למכירה בלבד", ולפיכך מע"מ תשומות אינו ניתן לניכוי. - חקיקת המע"מ, באמצעות תקנה 14, יוצרת ערוץ ברור וצר לניכוי מע"מ תשומות על כלי רכב פרטיים, המוגבל אך ורק למעמדם כמלאי למכירה או להשכרה נוספת. - בית המשפט אוכף בקפדנות את כוונת החקיקה לחסום עקיפה באמצעות מודלים עסקיים רב-שימושיים, ולמנוע זליגת מע"מ על נכסי רכב פרטי למעט בנסיבות שנקבעו בקפדנות. --- ### השלכות רחבות יותר - החלטה זו מחזקת את הוודאות והיעילות הניהולית באכיפת המע"מ. - סוחרים עם פעילות מעורבת חייבים לשמור על הבחנות פנימיות זהירות למטרות מע"מ. - כל הרחבה של החריגים חייבת לבוא בחקיקה, לא על ידי הנמקה שיפוטית אנלוגית. --- גישה דוקטרינרית איתנה זו תואמת הן את המטרה החקיקתית והן את המעשיות המנהלית, מה שהופך את תקנה 14 למבצר איתן נגד ניכוי מע"מ תשומות כאשר לא ניתן לקבוע שימוש עסקי ברכב פרטי כיחיד למכירה או לשימוש בקטגוריית עסקים מזכה.

חקיקה מקושרת

חוק מס ערך מוסף

ע"מ 67772-11-16 שמעון ברזילי מכוניות 1987 בעמ נ' מנהל מעמ ירושלים, מחוזי (16.3.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית