ע"פ 7722/19

תקציר

הכרעת הדין דנה בהרשעת מערער ברצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(1) לחוק העונשין, לאור מעשים שבוצעו לפני מועד כניסתו לתוקף של תיקון 137. בית המשפט המחוזי בחן הן את הדין הישן והן את הדין החדש, והגיע למסקנה כי מעשיו של המערער עונים על יסודות הרצח בנסיבות מחמירות, המחייבים עונש מאסר עולם חובה. למרות טענתו של המערער להרשעה בסעיף אישום מופחת של רצח בסיסי בשל ספונטניות ושכרות לכאורה, מצא בית המשפט ראיות לכוונה תחילה. המערער הצטייד בסכין לאחר התכנון, דבר המעיד על כוונה ולא על מעשה ספונטני. בנוסף, פעולותיו המאורגנות של המערער לאחר הרצח, כגון מאמצי ניקיון והסתרה, העידו אף הן על כוונה תחילה. בית המשפט דחה את טענת המערער כי שכרות פגעה ביכולותיו התכנוניות, ולא מצא ראיות תומכות לליקוי משמעותי. מעשיו של המערער לא עמדו ב"נסיבות המיוחדות" שיש בהן כדי להפחית מחומרת ההרשעה. בית המשפט ציין כי החוק אינו קובע בסיס להפחתת הענישה על בסיס שכרות חלקית מעבר להוראות מוגדרות. בהתחשב בתוצאות החמורות של הפשע ובהיעדר נסיבות מקלות, אישר בית המשפט את עונש מאסר העולם החובה, דחה את הערעור ואישר מחדש את חשיבותה של קדושת חיי אדם באמות מידה משפטיות. השופט י' אלרון, לצד השופטים נ' הנדל וי' וילנר, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי.