רע"א 20175-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים, על בסיס החומר שסופק בלבד: **מבוא** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לביטול צו עיקול זמני. הדיון מתמקד בשאלות הנוגעות לתנאים למתן צו עיקול זמני, ובפרט קיומה של עילת תביעה לכאורה, יסוד ההכבדה, מאזן הנוחות, תום לב, והליכים פרוצדורליים כגון מועדי הגשת בקשות. **העובדות וההליך בקצרה** 1. **התביעה העיקרית:** הבנק הגיש תביעה נגד המבקש (הנתבע) בגין יתרת חוב בחשבון בנק בסך כ-921,420.02 ₪. 2. **בקשות העיקול הזמני:** הבנק הגיש מספר בקשות להטלת צו עיקול זמני על נכס מקרקעין ותמורת מכירתו. בקשות ראשוניות נדחו, אך לאחר ערעור, ניתן צו עיקול זמני. בית המשפט קמא קבע כי המסמכים שצורפו מבססים את יסוד ההכבדה, וכי יתרת החוב והימנעות מהסדרתו, יחד עם נתונים על חברה שבבעלות המבקש, מעלים חשש להברחת הנכס. 3. **הבקשה לביטול צו העיקול:** המבקש הגיש בקשה לביטול צו העיקול, בטענות פרוצדורליות (מסירה חסרה ומאוחרת) וטענות לגופו של עניין (חוסר תום לב של הבנק, אי גילוי מעילה של פקיד, אמינות נמוכה של עדי הבנק, חוסר בסיס להכבדה, סיכויי תביעה נמוכים, ומאזן נוחות הפוך). 4. **החלטת בית משפט השלום:** בית משפט השלום דחה את הבקשה לביטול צו העיקול. נקבע כי הבקשה הוגשה באיחור, וכי יש לדחותה אף לגופו של עניין, שכן התקיימו התנאים למתן צו העיקול. 5. **בקשת רשות הערעור:** המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. **ניתוח משפטי – עקרונות וחידושים** **1. תנאים למתן סעד זמני (עיקול זמני)** * **עילת תביעה לכאורה:** בית המשפט קמא (ולאחר מכן בית המשפט לערעור) הדגיש כי בשלב של סעד זמני, הערכת סיכויי התביעה היא "לכאורה" בלבד. די בכך שהתביעה אינה "תביעת סרק" וקיימת שאלה רצינית הדורשת דיון כדי לעמוד בדרישה זו. בית המשפט אינו מכריע בגורל התביעה בשלב זה. (סעיפים 6ג', 11א') * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט השלום דחה את טענות ההגנה של המבקש כטענות שצריכות להתברר בהליך העיקרי, ולא במסגרת בקשה לביטול עיקול. * **יסוד ההכבדה:** תקנה 103(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי יש לשכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. בית המשפט העליון (ברע"א 693/21) קבע כי תנאי זה נבחן על רקע נסיבות המקרה, סכום התביעה, יכולתו הכלכלית של הנתבע וחשש להברחת נכסים. תוחלת ההכבדה הנדרשת כאן נמוכה מתוחלת ההכבדה בסעדים זמניים אחרים. (סעיף 11ב') * **יישום:** בית המשפט קמא התבסס על סכום התביעה הגבוה, העובדה שזהו ככל הנראה הנכס היחיד שניתן להיפרע ממנו, העובדה שהחשבון היה בחובות, וטענות הבנק כי המבקש לא הציג חלופות לעיקול. * **מאזן הנוחות:** יש לבחון את הנזק שייגרם למבקש הסעד אם לא יינתן, לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן. נקבע כי קיים יחס של "מקבילית כוחות" בין שיקולים אלו, כאשר לעיתים עדיפות למאזן הנוחות. (סעיף 11, הפניה ל-רע"א 654/24). * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט דחה את טענות המבקש לגבי הנזק שנגרם לו ולאשתו, כבלתי מבוססות, וקבע כי הנזק הפוטנציאלי לבנק (אם התביעה תתקבל) עולה על הנזק הנטען למבקש. * **תום לב:** יש לבחון את תום ליבו של מבקש הסעד. (תקנה 95(ד)(3)). * **יישום:** בית המשפט קמא דחה את טענת המבקש לחוסר תום לב מצד הבנק, וקבע כי גם אם אכן הייתה מעילה של פקיד, אין בכך לאיין את החוב הנטען, וכי טענות המבקש בעניין המעילה לא היו ממוקדות ולא ביססו חשש ממשי. (סעיף 11ד'). **2. נושאים פרוצדורליים** * **מועד הגשת בקשה לביטול עיקול:** תקנה 97(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (ה"תקנות החדשות") קובעת כי בקשה לביטול צו עיקול זמני תוגש בתוך 30 יום מיום המצאת הצו. איחור בהגשה דורש בקשה להארכת מועד. * **החלטה מרכזית:** בית המשפט קמא קבע כי הבקשה לביטול הוגשה באיחור משמעותי (כ-5 חודשים), וכי לא הוגשה בקשה להארכת מועד. קביעה זו, כשלעצמה, היוותה עילה לדחיית הבקשה. (סעיפים 6ב', 10). * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט העליון (השופטת כהן) הדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים. איחור פרוצדורלי כזה, ללא בקשת הארכה, מהווה בסיס מוצק לדחייה. * **המצאה כדין:** בית המשפט קמא קבע כי צו העיקול הומצא למבקש כדין, בדרך של מסירה לתיבת הדואר, וקיבל את עדות המוסר. (סעיף 6ב'). * **ידיעת הנתבע על ההליך:** נקבע כי המבקש ידע על קיום צו העיקול לכל המאוחר ביום 9.12.25, כאשר ביקש הארכה להגשת כתב הגנה, לאחר שעיין בתיק בית המשפט. (סעיף 6ב'). **3. חוסר תום לב ואי גילוי** * **טענת המעילה:** המבקש טען כי הבנק לא גילה נסיבות פנימיות מהותיות, ובפרט אירוע מעילה שבוצע על ידי פקיד הבנק, וכי הבנק השתמש במסלול חריג של בקשה במעמד צד אחד תוך התעלמות מהפרטים. * **דחיית הטענה:** בית המשפט קמא קבע כי מקומה של בקשה לעיין בדו"ח ביקורת הוא בהליך העיקרי, וכי גם אם היה מקום להידרש לכך, אין להתיר זאת בשלב בקשת העיקול. בנוסף, אף אם פקיד פעל בניגוד לנהלים, אין בכך כדי לבטל באופן מוחלט את קיומן של ראיות לכאורה לעילת תביעה. (סעיף 6א'). * **הדגשה:** בית המשפט דחה את טענת המבקש לגבי אי גילוי ובחן את הדברים לגופם, וקבע כי גם אם עובד פעל בניגוד לנהלים, אין הדבר מבטל את חובו הנטען של המבקש, והטענות בעניין לא היו ממוקדות ולא ביססו חוסר תום לב באופן המצדיק ביטול הצו. (סעיף 11ד'). **4. סיכום והתוצאה** בית המשפט העליון (השופטת כהן) דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מאמץ את החלטת בית משפט השלום. * **הנימוק העיקרי:** הבקשה לביטול צו העיקול הוגשה באיחור ניכר, ללא בקשה להארכת מועד, ודי היה בכך כדי לדחותה. (סעיף 10). * **למעלה מן הצורך:** בית המשפט בחן את הבקשה גם לגופו של עניין ואימץ את קביעות בית משפט השלום לעניין קיום התנאים למתן צו העיקול (עילת תביעה לכאורה, יסוד ההכבדה, ומאזן הנוחות). * **חידוש/הדגשה:** הדגש הושם על כך שערכאת הערעור אינה מתערבת בנקל בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, המצריכות איזון עדין של שיקולים, ועל אחת כמה וכמה כאשר ישנה עילה פרוצדורלית ברורה לדחיית הבקשה. **הערות נוספות:** * הפסיקה מדגימה את הגישה הזהירה של ערכאות גבוהות בהתערבותן בהחלטות בנוגע לסעדים זמניים, אשר מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. * ההבחנה בין דיון לצורך סעד זמני לבין הדיון לגופו של עניין היא עקבית. טענות הגנה, אף אם יש להן בסיס, אינן בהכרח מקימות עילה לביטול סעד זמני, אלא אם הן מוכיחות כי מלכתחילה לא התקיימו התנאים למתן הסעד. * חשיבותו של יישום הכללים הפרוצדורליים, כמו מועדי הגשה, נדונה באופן מהותי, והתעלמות מהם ללא בקשה להארכת מועד, יכולה להוביל לדחייה אוטומטית של הבקשה.