בג"צ 36/51

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי החלטות של עיריית חיפה בנוגע להרכב הגוף המבצע שלה ולהקמת ועדות שונות. ההחלטה הראשונה בחרה בהנהלה המורכבת מראש העיר, סגנו, סגנו השני ומר יוסף ארדשטיין כחבר רביעי. ההחלטה השנייה ביקשה לכלול נציגי ציבור ומומחים בוועדות שמינתה המועצה. חבר מועצה, שהצביע נגד החלטות אלה, ערער על חוקיותן והשיג צו על תנאי. ראש העירייה, כמשיב מס' 2, טען כי ההחלטות היו חוקיות. בית המשפט, בראשות השופט ויתקון, היה צריך לקבוע את חוקיות החלטות העירייה במסגרת הוראות פקודת העיריות, 1934. פסק דינו של השופט ויתקון בחן בקפידה את הוראות הפקודה ויישם עקרונות של פרשנות סטטוטורית. הודגש כי עיריות הן ישויות משפטיות שנוצרו על פי חוק, ולכן סמכויותיהן מוגדרות בקפידה. כל פעולה החורגת מאמות המידה של החוק אינה תקפה. ועדת "ניהול", שהוקמה על ידי העירייה, אינה יכולה להיות מוצדקת על פי הפקודה, אלא כוועדת היגוי שתפקידה להכין ולהביא את הדברים לאישור המועצה. יתר על כן, גם הרכב הוועדות, לרבות מי שאינם חברי מועצה, לא אושר בפקודה. בעוד ראש העיר טען כי מדובר בוועדות מייעצות, בית המשפט קבע כי לא ניתן למנות ועדות מעורבות כאלה. לפיכך הוסר הצו המותנה לגבי ההנהלה המבצעת, נוכח הדרישה שהחלטותיה יאושרו על ידי המועצה, אך הוא נעשה סופי לגבי הוועדות שכללו מי שאינם חברים. פסק הדין הדגיש את אופיין המצומצם של הסמכויות המוניציפליות ואת הצורך בפרשנות מחמירה של הפקודה. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.